"לא באתי מבית שהוא הכי כלכלי בעולם", אומרת עדן פינס בסרטון ההיכרות איתה בפתיחת הפרק השני של "רוקדים עם כוכבים". אני כבר מתכונן לכניסת מנגינת הכינור הנוגה, התמונות מהאלבום המשפחתי הישן והסיפור המרגש, על איך היא הייתה אוספת בקבוקים למחזור ברעננה במקום ללכת לבית הספר כדי לעזור לאמה, שלא הייתה יכולה לכלכל את המשפחה בגלל מאז שלקחתה במחלת העששת - כפי שנהוג לעשות בז'אנר, כשמתמודד זה או אחר מספר על חייו האישיים. אך עדן ממשיכה ואומרת "אבל אני לא מתלוננת או משהו כזה, זה עשה אותי מי שאני", וסרטון ההיכרות עובר לרגע הפגישה עם הרקדן שלה אוראל, ומיד אחריו לנאמבר ריקודים סוער. איפה מסחטת הדמעות הרגילה של הריאליטי הישראלי? נראה שב"רוקדים" החליטו להשאיר אותה הפעם בחדר החזרות.
הדבר הראשון שאפשר להגיד על העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים" הוא שעולה ממנה ריח חריף של מקצועיות, כמו ריח הזיעה שנידף משחייו של יובל סגל אחרי ריקוד פסדובלה לוהט. נראה שב"קשת" החליטו שהם לא מעוניינים לשחק משחקים, והציבו לעצמם רף בגובה הנפת הרגל של אנה אהרונוב.
ריאליטי הריקודים שהצליח ברחבי העולם וחזר לפירואט נוסף בישראל אחרי עשור של העדרות מהמרקע, מציג פורמט פשוט ולא מתחכם - כוכבים חסרי ניסיון במחול מצוותים לרקדנים מקצועיים שמנסים ללמד אותם ריקודים סלוניים.
פאנל השופטים שלוהק לנצח על הרקדנים הוא מקצועי ביותר, מהרגע הראשון ברור שאנחנו שלא באנו לברבר את עצמנו לדעת, ואלו לא הימים הראשונים של "הכוכב הבא" כשאנשים שאין להם שום קשר למוזיקה, (אהם, אהם, רני רהב), נבחרו לשפוט את הזמרים הצעירים. אהרונוב, שפרצה לתודעה בגלגולה הקודם של התוכנית ב"רשת" מנהיגה את הרביעייה בחן ואלגנטיות שהיא הציגה כבר לפני שנים על רחבת הריקודים, דוד דביר ממשיך למלא את תפקיד הנבל של הרביעייה, רונה לי שמעון מציגה פן אנושי ורגשי בשולחן, ואילו אלי מזרחי, השופט הוותיק של התוכנית, קצת נבלע למרות ניסונו העשיר בתפקיד. בניגוד למופע החנופה שצפינו בו בשבוע שעבר בספיישל ה-VIP של "מאסטר שף", שופטי התוכנית לא עשו לסלבס המרקדים הנחות, ולא התעלפו מכל פְּלִיֶיה כאילו היה קציצות לוקוס של הח"כ-שף דודי אמסלם.
נראה כי "רוקדים עם כוכבים" באמת יכולה לעמוד מאחורי השם שלה: "רוקדים" - תוכנית ריקודים, שעוסקת באופן מפתיע, בריקודים, ו"עם כוכבים" - כוכבים אמיתיים, כאלו שמנהלים קריירות של שנים על המסך הגדול, בטלוויזיה או במוזיקה, ולא פליטי ריאליטי, שנבחרו להשתתף בתוכניות ריאליטי, רק על סמך - היותם פליטי ריאליטי. משתתפי הפרק השני: יובל סגל, מעיין אדם, רותם כהן, סנדי בר, עומר דרור, עדן פינס, ועידית מטות הם בהחלט שמות מוכרים ש"קשת" יכולה לכנות "VIP", והמשפיען אוראל צברי קיבל ככול הנראה כרטיס כניסה לתוכנית כדי לסחוף איתו את הדור הצעיר ואפילו זכה לתירוץ מספק מפיה של המנחה לוסי איוב ("תציג את עצמך למען כל מי שעבר את גיל 18").
מרענן לראות "Feel good TV" בפריים טיים, טלוויזיה נטולת תככים, רכיבה על אג'נדות פוליטיות אפילו סיפורים מרגשים על הדוד שנדרס על ידי בימבה או הגשמת החלום של סבתא שנפטרה (טוב, אחד כזה דווקא היה). הפרק הראשון של העונה ניפץ את כל האקסיומות לגבי מה שריאליטי צריך לעשות כדי להביא את הצופים למסך, כשזכה למעמד של פתיחת העונה החזקה ביותר ברייטינג בשנתיים האחרונות. הפרק השני הלך אחריו בצעדי טנגו אלגנטיים, והזכיר לנו שטלוויזיה עושים במקצועיות, או לא עושים בכלל.