כטב"מ חיזבאללה בצפון, מהדורות שישי
זה לא היה כטב"מ, זה היה כטב"מצ'יק. צעצוע ילדים שאפשר לרכוש בכל חנות תחביב. אבל למה להחמיץ הזדמנות להפחיד את הצופים? רשמי צפייה מקרית במהדורת שבת
התעלמות ממהדורות החדשות טובה לבריאות וכבר שנים רבות אני נוקט כך. את המידע הנחוץ כדי להישאר מעודכן פחות או יותר אני משיג ממילא באינטרנט במהלך היום, ואין לי חשק או זמן עודף שארצה לבזבז על ריקוד הגבות של יונית, קרן מרציאנו וכיו"ב שדרים, פרשנים לכל נושא ועניין וסתם קיביצרים מזדמנים רעבים לזמן מסך על חשבוני. מעדיף, אם כבר הטלוויזיה פועלת בשעה הזו, לראות אריה אוכל זברה בערוצי הטבע והמדע.
ביום שישי שעבר, בצל סיטואציה משפחתית, מצאתי עצמי לראשונה זה הרבה־הרבה זמן, נאלץ לשבת מול הטלוויזיה בשעת מהדורת השבת. זה היה לא פחות ממפחיד. זה נראה כאילו התאספו באולפנים קבוצות של גברים ונשים שהתבקשו בידי במאי השידור ללבוש את ארשת הפנים המאיימת ביותר שלהם וברגע שהשידור יוצא לדרך להתחיל להפחיד את הצופים. רק בשורות רעות, רק באופן המערער ביותר, ואם מישהו מהצופים לא יוצא בדמעות עם כאבי בטן בתום המהדורה, המגיש/פרשן מקבל עונש.
האייטם הראשון בכל המהדורות היה הכטב"מ של חיזבאללה ואוי, כמה שהן נהנו להפחיד איתו. לידיעת הקורא שלא מצוי בהגדרות, הכטב"מ - כלי טיס בלתי מאויש - הוא בעל גדלים שונים, מתחיל מכלי שבקושי אפשר לדחוס לסלון גדול ועד לדגמים לא מאוישים בגודל בואינג 737. הכלי שחיזבאללה שיגר לישראל הוא רחפן לילדים, והיכולת שחיזבאללה התפאר בה בפיתוח כטב"מים משמעותה היא שיגור מוחמד לחנות התחביב הקרובה.
אבל “כטב"מ" מצלצל טוב. נשמע מאיים יותר. כמו שביקש במאי המהדורה. אז מה אם זה בגודל זבוב וחצי. וארי שביט, ששב ממחוזות הקור, שולף את האיום שניתן לשלוח “נחילים" של “כטב"מים" כאלה לעבר ישראל. לא זכור לי אגב מתי והיכן הפך ארי שביט למומחה לענייני צבא וכלי טיס בלתי מאוישים, אבל את הסחורה הוא מספק. אוטוטו יתכסו פני השמיים בעננה שחורה עשויה נחילי כטב"מים, עשרות, מאות, אלפים - אמא! אמא'לה! אמממאא! בראבו, ארי!
ואחרי הכטב"מ הנורא עדכון הקורונה הבלתי נמנע. ואחריו המצב באוקראינה. ופוטין. והסכם הגרעין. וביידן. והפרשנים חופרים, והכל מתווכחים וצועקים. והכל רע, וקודר ומדכא, ומוגש באופן רע וקודר ומדכא, והנה חלפה לה שעה וחצי ועמישראל שפוך מול המסך, הרוס, מדוכדך, והבמאי צועק קאט, ומחכך ידיים בהנאה. המטרה הושגה. מחר שבת, אפשר להתחיל להתכונן לאיומים של השבוע הבא.
לראות או לוותר: לא לראות. עד שיפסיקו לאיים.
הצעיר והתנינים, הרשתות החברתיות
אם התנינים היו אוכלים את הצעיר שנכנס לבריכה שלהם, הוא בטוח לא היה חוזר על המעשה
בכל פעם שנדמה שראינו כבר הכל, שאין דבר שישראלים מסוגלים לעשות שהחמצנו, קופץ איזה ישראלי מתוק ושובב ומראה לנו שאפשר וניתן לעשות איזו חוכמה חדשה ומקסימה. השבוע היה זה צעיר רמת גני בן 23, שבמהלך סיבוב שגרתי בספארי עצר את רכבו ליד בריכת התנינים, דילג מעל הגדר, התקרב אל התנינים, צילם אותם במשך מספר שניות ואז חזר לרכבו.
אפשר כמובן לבוא בטענות להוריו של החמוד, שחינכו אותו באופן שיגרום לו לקפוץ לבריכת תנינים, אלא שכאן, נדמה לי, האשם תלוי פחות בו ויותר בתנינים עצמם. תנין שמכבד את עצמו, לו היה נקלע לסיטואציה דומה, לא היה מהסס לשנייה וטועם באופן מיידי את מי שנכנס לטריטוריה שלו - והרי מה טוב יותר מחטיף של אחר צהריים בדמות יד או רגל מדממת וטרייה ישר מהבנאדם.
אבל תניני הבריכה - אולי בשל השהות הממושכת בשביה, אולי בשל עצלות גרידא - המשיכו לרבוץ כחתלתולים על גדת הבריכה והחמיצו את האפשרות שנקרתה בפניהם לכרסם את הצעיר הטרי והשובב. לא סביר להניח שבחייו יעשה משהו מועיל הרבה יותר מלהיות מזון לתנינים.
לראות או לוותר: לראות. צילום מדויק ומלוטש של טיפש.