כמעט שנתיים חיכינו לה, והנה היא באה. "היהודים באים", התוכנית הכי חכמה על מסך הטלוויזיה העברי, חזרה לעונה נוספת, חמישית במספר, כשהדי המחאה הגדולה שעוררה העונה הקודמת בקרב חוגי הימין וחלקים בציבור הדתי טרם שככו. על רקע העונה האנמית של "ארץ נהדרת", היעלמותה של "גב האומה" והקרטוע של "זהו זה" בכל מה שקשור למערכונים (השירים אחלה), הציפיות הפעם היו אפילו גבוהות מהרגיל לסאטירה חכמה, קולעת ומצחיקה. האם קיבלנו? ובכן, זה מורכב.

הרבה עבר על המדינה מאז שידור העונה הקודמת: קורונה, מבצע "שומר החומות" ותום עידן נתניהו. עושה רושם שהיוצרים והתסריטאים של "היהודים" צברו הרבה תסכול בבטן, ובאו לפרוק אותו בכותבם את הפרק הראשון של העונה. כמו לפי רשימה, אחד-אחד המערכונים פירקו את המטרות הכי מוצדקות שיש: מכחישי הקורונה, הגזענות המושרשת בישראל כלפי כל מה שאינו אשכנזי, השוביניזם המובנה בעולם התרבות שמגן על תוקפים מיניים ופוגע בקורבנות, והעיסוק בשאלה האם יש או אין סימטריה בסכסוך בינינו לבין שכנינו.

כאמור, מדובר ברשימת מטרות מוצדקת מאין כמותה. אלא שחלק ניכר מהמערכונים האלה, על אף צוות השחקנים הפנטסטי וההפקה המושקעת כהרגלה, לא היו כתובים מספיק טוב, ובעיקר הרגישו כמו הטפת מוסר נטולת סאבטקסט. "היהודים באים" נמצאת בשיאה דווקא כשהיא חורגת מהקו הצפוי של תוכנית סאטירה שמאלנית-ליברלית והולכת בכיוונים מפתיעים יותר, כמו קטעים קלאסיים מהעונות הקודמות דוגמת הריב המטופש בתנועה הקיבוצית בין איחוד ומאוחד, רפול שבא לסגור ת'להקה ולפתוח ת'מטוס, או שמעון פרס שמתחרפן מזה שכולם ממשיכים לומר "המשרד של רבין" גם אחרי הרצח.

לכן, הרגע המוצלח ביותר בפרק הבכורה היה דווקא המערכון הנונסנסי ביותר שבו, שעסק בצילומי הסרט "צבר" בכיכובם של גדולי התיאטרון העברי - קלצ'קין, רובינא וברטונוב. הם הוצגו כמי שמתעקשים לשחק בתיאטרליות מוגזמת גם בקולנוע ולא מצליחים לגלם ברגישות הדרושה את דמות הערבי, והתוצאה הייתה קורעת מצחוק.

חשוב לומר: גם בפרק לא טוב שלה, וזה בהחלט היה פרק לא טוב, "היהודים באים" עדיין מציגה את קאסט השחקנים הטוב בישראל (מאז העונה הקודמת יניב ביטון הפך משחקן מוכר ומוערך לסופרסטאר, ובצדק גמור), כותבים מוכשרים ואמירה סאטירית מורכבת יותר מאשר חיקויי פוליטיקאים ותגובה ישירה לאירועי השבוע. היא צברה מספיק קרדיט בעונותיה הקודמות כדי שנאמין שמדובר בקרטוע חד פעמי והמשך העונה יהיה מוצלח בהרבה.