המוזיקאי אביב גפן חוזר לתקופה בה הכל בתחיל - שנות התשעים, בסדרה החדשה "שנות הירח" שעולה ב-HOT ועוקבת, מנקודת מבטו אחר השנים הראשונות של הקריירה שלו. הסדרה מספרת את הסיפור הכמעט בלתי אפשרי וחסר סיכוי של אביב גפן (נח אנגלהרד) להפוך מנער מתבגר, מתוסבך, לכוכב הרוק הכי גדול שידעה ישראל. מנער דחוי הוא הפך לקול של דור שלם, עם שירים שנחשבים היום לפסקול ישראלי אלמותי.
ספר לנו מה אנחנו הולכים לראות על המסך?
"זו סדרה שכתבתי על הניינטיז, על ההתחלה ועד רצח רבין. סוג של תעודה על התרבות שהייתה כאן, והייתי לשמחתי חלק קטן ממנה".
ספר לי על האתגרים של לכתוב סדרת טלוויזיה, מה זה שונה מלעשות מוזיקה?
"זה עולם חדש לגמרי, למדתי הרבה איך עושים את זה, מהדיאלוגים ועד עבודה מול ארכיון. הסדרה היא לא 'בואו תראו כמה הצלחתי', אלא 'בואו תראו מה היה, רק הנאיביות', עולם שחי באופליין לגמרי, אחרוני הרוקיסטים, זו שירת הברבור של הניינטיז. מאוד מרתק, מי שהיה ב'רוקסנים' ירצה לחזור, מי שלא היה יגיד - 'רגע, מה קרה שם כל הזמן'. אז בעצם זה 'קרוב אובר מטורף בעיני'".
איך היה עבורך להיות כותב?
"זה הרגיש לי טבעי, נכנסתי בראש לחדר - אני ואילנה, אני וההורים שלי, מה אבא ענה לי? כמה הקהל שנא אותי בהתחלה, כמה קשה היה להביא קהל להופעות שלי".
עד כמה זה תואם מציאות, ועד כמה לקחת חופש אמנותי?
"בגלל עורכי הדין אסור לי להגיד לך 'מאה אחוז', אבל זה מאוד קרוב למאה אחוז".
לאחרונה חבר הכנסת ניר אורבך, שהיה לשון המאזניים להקמת הממשלה, אמר שבזכות הופעה שלך עם הזמר החרדי אברהם פריד הוא החליט שהוא בעד ממשלת אחדות. אתה חלק מזה שיש לנו ממשלה היום, איך אתה מרגיש עם זה?
"כמו שתמיד אמרתי, מוזיקה יכולה להניע את העולם למקום יותר טוב. הוא אכן היה בהופעה ואחרי זה דיבר איתי ואמר לי שבזכות ההופעה הוא החליט להצביע בעד השינוי. נראה לי שאני עדיין לא מעכל את זה, האמת".
מה אתה חושב על תפקוד הממשלה שהיית חלק בהקמתה?
"אני כל כך שמח שיש בישראל שפיות. הייתי מכור לחדשות, והיום אני לא רואה חדשות כי שפוי פה, יש זמן לילדים, לתרבות, לחברה, לא עסוקים כל הזמן בממשלה, שזה הישג גדול".
הרבה אנשים אמרו שאתה עשוי להכנס לפוליטיקה, אם כן, במה תרצה לתרום מתוך המערכת?
"אני כרגע לא נכנס לפוליטיקה, אבל אני מאוד פעיל. לגבי ההמשך באמת שאין לי מושג".
זה משהו שאתה לא פוסל על הסף?
"אני כרגע לא רץ, אם זו השאלה".
אתה מצטרף לסדרה של הרבה יוצרים שכותבים סדרות על חייהם - מ"איש חשוב מאוד" של יהודה לוי ועד "לצבי יש בעיה" של צביקה הדר. איך אתה מרגיש עם זה?
"מצוין. למשל ב'תעשה לי ילד' ראיתי שהאמן דופק וויסקי לפני הופעה. פה נמנעתי מזה, כי לפני הופעה אני הקאתי. לא עשיתי פארטיות, היו לי התקפי חרדה נוראיים, והיה לי חשוב שהסדרה תייצג את זה".
למה?
"כי החיים הם אחרים, ה'מאחורי הקלעים' הם לא כאלה, אתה לא דופק וויסקי ומשתכר, לפחות לא אני. חוויתי הרבה התקפי חרדה, הרבה 'מה יגידו', הרבה חוסר ביטחון, הרבה גמגום, לכן הסדרה הזו בעיניי נורא אותנטית - איך האמן מרגיש באמת".
אתה שובר כרגע את תדמית הרוקסטאר.
"לא נכון, עשיתי מחקרים, די על כולם אגב. כמעט אף אמן לא עשה פארטיות".
אני מדמיין את אקסל רוז שובר אמבטיות.
"אקסל רוז הוא לא אמן. אני יודע על ג'ים מוריסון, אני יודע על דיוויד בואי, קראתי ספרים על לנון, לפני הופעות בהתחלה - אללה יוסטור".
לא שברת טלוויזיות? כל חדרי המלון שביקרת בהם נותרו שלמים?
"מעולם לא שברתי טלוויזיה, זה פתטי בעיניי. אידיוטי גם, למה?".