אחת ההפתעות של הגמר הגדול של העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים" בקשת 12, נעוצה בעובדה שההפקה הבטיחה ערב יוצא דופן, והפעם גם קיימה. לעתים מבטיחה ההפקה בפרומואים שמחכה לנו פרק שעוד לא היה כדוגמתו בכל העונות, כפי שקרה ב"הישרדות", כאשר הובטח לנו שעומד לקרות הבלתי יאומן שלא קרה בשום עונה. ואז מה? כלום, נאדה, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
הפעם, הפקת "רוקדים" הבטיחה גמר מטורף, ולא רק שהוא היה מטורף, אלא מטריף. כבר בפתיחה, כשנכנסו כל זוגות הרקדנים שהשתתפו בתחרות, וביצעו את הנאמבר שלהם, הרגשנו את האדרנלין צועק לשמיים. הפתעה נעימה אחרת היתה הביצועים של השופטות אנה ארונוב ורונה לי שמעון. אם לרגע השתעשעתי ברעיון שאולי יהיה מצב ואמצא את עצמי כותבת בשורות אלה שהמתמודדים עצמם הלא מקצועיים, רקדו אפילו טוב מהן, ירדתי מהרעיון הזה מהר מאוד. הן רקדו נפלא, כל אחת והסגנון שלה, ולגמרי הצדיקו את מקומן ליד שולחן השופטים. בחירת השיר שלצליליו רקדה רונה לי ונכתב במיוחד בשבילה היה מיוחד במינו.
ואם בצלילים עסקינן, בחירת השירים של הפיינליסים, אף היא היתה מפתיעה וסוחפת. בשום סיטואציה לא הייתי מעלה על דעתי שהשיר "פורמידבלה" של הזמר הצרפתי היוצא דופן, סטרומאה, יזכה למחווה אמנותית שכזאת בתחום הריקוד, כפי שהדגימו לנו עדי אשכנזי וחיים. שלא לדבר על הריקוד השני שלהם, כאשר בחרו לרקוד לצלילי הפסקול של: "שורת המקהלה", מחזמר שהופיע בהצלחה גדולה על בימות ברודוויי במשך תקופה ארוכה.
ואם הזכרתי את עדי וחיים, נעתקו המילים מפי, גם בגלל ההופעה ההומוריסטית שלהם תוך כדי ריקוד, וגם בגלל הכרעת הקהל. כאן הופתעתי בגדול. הופתעתי כי הייתי בטוחה שהקהל שאתמול בניקוד הסופי של הקולות, הוענקה לו יכולת השפעה של 75 אחוזים, יכתיר את זוג הרקדנים המקסים הזה כמנצחים של העונה.
בכל מאודי, רציתי שהם ינצחו. לאורך כל העונה, חיכיתי בסקרנות דרוכה לכל נאמבר שלהם, ובעיקר לסיפור שמאחוריו. ומי לא אוהב סיפורים? ולא משנה באיזה גיל, כי בליבנו אנחנו תמיד נישאר ילדים. יחד עם זאת, עדי וחיים טעו כאשר שמו דגש יתר על מקוריות, במקום על כוריאוגרפיה. הדבר בא לידי ביטוי בריקוד השני, שסיפר את הסיפור של עדי ואיך היא התגלגלה לתוך כל התחרות הזאת, כאשר היא בעצם בדרנית ולא רקדנית. את ההשראה לרעיון, קיבל הצמד מעלילת המחזמר "שורת המקהלה" שבה מתבקשים הרקדנים, לספר בזמן האודישנים, על עצמם ועברם. הדגש שצמד הרקדנים שם על הסיפור, יותר מאשר על עבודת רגליים, הכריע את הכף, ועדי וחיים קיבלו מהשופטים רק תשיעיות, בעוד אלכס ונינה זכו למירב הנקודות וניצחו בתחרות.
אני בטוחה שאלכס ונינה המנצחים, לא יכלו לעשות את דוד דביר, מאושר ומסופק יותר. כבר מתחילת העונה ולאורכה, דביר שם עינו על אלכס שטילוב והרעיף עליו מחמאות גורפות על כל סלטה הפוכה שהוא עשה. אני אישית עדיין מתלבטת האם אלכס ספורטאי טוב יותר מרקדן. באשר למעיין אדם, לטעמי היא רקדה לא פחות טוב מעדי אשכנזי, ועוד עם פציעה בגב שחלק מעצביו הורדם לרגל התחרות. אין ספק שהאישה הזאת נמרה.
אני חושבת שאין מקום בכלל להשוואה בין "הישרדות" שהסתיימה לפני שבוע ו"רוקדים עם כוכבים", גם מבחינת הנפשות הפועלות, וגם מבחינת חומרי התוכן שהם יצרו. ב"הישרדות", המתמודדים לא תמיד הוסיפו לעצמם כבוד גדול. חלק מהם אפילו התגלו בקטנות אישיותם, ואילו ב"רוקדים", כולם, בלי יוצא מן הכלל, יצאו גדולים מהחיים.