אלכס שטילוב והרקדנית נינה סולוביוב הפכו ביום שני האחרון לזוכים הגדולים בגמר "רוקדים עם כוכבים" 2022 שהתקיים ב"קשת 12", לפי הצבעת השופטים והקהל בבית עם שיא של למעלה ממיליון הצבעות. רגע אחרי רגע ההכרזה שמענו היום (רביעי) מהשופטים והמנחה על הרגעים הקשים, מה קרה מאחורי הקלעים ועל השינויים שעברו לאורך השנים.
היו פעמים שלא הסכמתם עם בחירות הקהל, שהיו אנשים שהודחו ואמרתם, 'למה?'. אנשים שהרגשתם לגביהם פספוס?
רונה לי שמעון: "כן, לי היה מאוד קשה שיעל הלכה, אני האמנתי בכל הלב שיעל הייתה צריכה להיות בגמר, לא הבנתי איך היא לא עלתה".
אלי מזרחי: "כן, גם לגבי יעל וגם לגבי משה אשכנזי, הקהל תמיד מפתיע. לפעמים הקהל הולך איתנו ולפעמים הקהל דווקא יוצא נגדנו, וכשאנחנו נותנים ציון נמוך - הקהל מצביע יותר. אני ראיתי את זה בשנים הקודמות, ברגע שאנחנו אמרנו 'זה לא טוב', הקהל אמר 'אנחנו נכניס אותו'. וקרה מצב שמישהו היה מאוד טוב וקהל אמר 'הוא טוב, בוא נצביע לאחרים', והוא עף, כי פשוט אמרו 'הוא טוב, אנחנו יודעים שהוא טוב', ובסוף יצא הפוך. לא תמיד יש קורלציה בין ההצבעות לאיכות".
אנה ארונוב: "אין ספק שהיו פעמים שהקהל החליט משהו אחר וזה בסדר, זו תוכנית בידור ויש קהל בבית שיושב ורואה מהספה לא מה שאני רואה מהניסיון שלי של 35 שנה בתחום. ומי כמוני יודעת כמה כיף שהקהל אוהב אותך ועוזר לך הגיע רחוק. הייתי שם, גם אותי הקהל לקח כשהשופטים לא הסכימו, זה נורא כיף להרגיש אהובה מהבית".
היו לכם חילוקי דעות בשולחן השופטים, האם זה המשיך אחרי זה גם אל מאחורי הקלעים?
רונה לי שמעון: "מה פתאום, זה מקצועי. מה שקורה על השולחן קורה על השולחן. כשאנחנו יוצאים החוצה אנחנו כמובן ממשיכים לדבר על זה, אבל לא, זה מקצועי".
אלי מזרחי: "כל אחד בא מעולם אחר, ואנחנו גם לומדים אחד מהשני, יש תהליך של העשרה בינינו, ואנחנו מקווים ליישם את זה בעונות הבאות".
אנה, מה יותר כיף, להשתתף כרקדנית או לשפוט?
"אל תשים אותי בנקודה הזאת, אין ספר שבמצב בו אני נמצאת בחיים זה הדבר הכי מדהים בשבילי - להיות בתוכנית האהובה עליי בפורמט בו נולדתי, אבל עדיין להיות קצת בבית ולהיות אמא ולא להיות 12 או 14 ו-18 שעות בחזרות, באמת לא הייתי יכולה לעשות את זה. מצד שני עליתי היום לרקוד ואמרתי 'איזה כיף זה'. פתאום נזכרתי כמה אני אוהבת את זה וכמה זה הבית שלי, וכמה הדבר הזה שקורה לך לפני העליי - אי אפשר לחוות את זה בשום מקום אחר וזה וזה אדרנלין - טירוף".
לוסי, מה יותר כיף, להנחות אירוויזיון או 'רוקדים עם כוכבים'?
"אירוויזיון זה משדר שאין לו עוד כזה סדר גודל בעולם, 200 מיליון צופים, שלושה שידורים חיים גרנדיוזיים גדולים. מחכים לזה כל השנה, אבל 'רוקדים עם כוכבים' זה כאילו לקחו את האירוויזיון ופרסו אותו על חודשיים. הרבה מאוד אירועים מרגשים, שידורים חיים, הזדמנויות לעלות על בגדים נוצצים. בקיצור - הרבה הזדמנויות על בגדים נוצצים - בקיצור - כיף בטירוף".
אנה, אם לא היית מתמודדת, את חושבת שהיית שופטת אחרת?
"מעניין מה שאתה אומר - לא בטוח. אני חושבת שלרוב הצלחתי לנתק את המקום הזה שבו 'הייתי מתמודדת ואני מבינה מה הם עוברים'. ניסיתי לנקות הכל ולהיות נאמנה למקום המקצועי שלי - מה שאני רואה, מה שמרגיש לי באותו רגע נכון מהרקדן - מהכוכב, זה מה שאני שופטת ולא להגיד 'איזה מסכן הוא עבד בסטודיו נורא קשה'. כי כולם עבדו בסטודיו נורא קשה. זה לא שמישהו לא עשה כלום ובא לרקוד. מעניין אבל אין לי כל כך תשובה, כי בסוף רקדתי חמש עונות אז כנראה שזה משפיע עליי".
לוסי, מה היה הרגע הכי מאתגר עבורך לאורך העונה?
"אני חושבת שכל רגע של הדחה היה רגע מאתגר עבורי, זה תמיד קשה להיפרד, תמיד הרגיש לי שזה טיפה מוקדם מדי - כל זוג שהודעתי לו שהוא לא ממשיך בתחרות, אז בכל תוכנית זה היה הרגע הכי קשה".
דוד דביר, הכרנו אותך כשופט הקשוח, ועכשיו ראינו אותך קצת יותר רך, מה קרה שם?
"שופט צריך לראות מי עומד מולו, מי מתחרה, מי צריך לקבל ציונים. כשאני עבדתי עם נוער צעיר שחושב שהמקצוע שלו יהיה ריקוד, אז שמתי אותו במקום, ואמרתי לו מה הוא צריך לעשות ומה והוא לא צריך לעשות. כאן זה אנשים מוכרים שהתחום שלהם הוא לא מחול, והם נכנסו למקום שלא נוח להם, עשו המון מאמץ והשקיעו המון עבודה בתקופה נורא קצרה, אז מגיע להם פרגון".
אנה, כשאת מסתכלת על עצמך במסך, מה את הכי אוהב, לראות את עצמך רוקדת, שופטת או מחפשת אהבה?
"אמאל'ה, אני סבבה עם עצמי בכללי. יש קבלה וחיבוק גדול לדברים שאני עושה וזה נורא כיף, לראות את עצמי בטלוויזיה ולהגיד - 'הכל טוב - את עושה בחירות נכונות' ואני יכול לסמוך על עצמי".