אם גם אתם פתחת אתם הבוקר שלכם בשירת "מסורת...מסורת!", כנראה שבדיוק כמוני גם אתם צפיתם אמש (שני) בפרקי הפתיחה של הסדרה החדשה מבית "כאן 11" – שישו ושמחו. ואם גם אתם לא מצליחים להוציא את הפרודיה הנהדרת הזו על "כנר על הגג" מהראש כנראה שגם אתם, בדיוק כמוני, עומדים להתאהב בלהקת הרבנות הצבאית.
שישו ושמחו, קומדיה צבאית מוזיקלית על פי הגדרת יוצריה, לוקחת את ההתנגשות הבלתי נמנעת שבין הצבא לבין הדת וזורקת את הצופה לתוך המקום הכי דתי שאפשר במערכת – לתוך הרבנות הצבאית. והתוצאה? קורעת מצחוק.
במרכז הסדרה עומדת דמותו של נחומי (נוה צור), חייל ותיק ביחידה שמצפה לקבל את תפקיד הסולן אך נאלץ לזוז הצידה בעקבות החלטת החזן הראשי (נתן דטנר), שמעדיף לשים בקדמת הבמה כוכב יוטיוב חרדי (אסף הרץ). בנוסף, מנוחי צריך להתמודד גם עם גידי, חייל חדש ובעייתי (עילי צ'פמן) שמעדיף להיות בכל מקום רק לא בבסיס.
בקו העלילה המרכזי השני מוצג לנו אלוף משנה אלחנן ויזנר (אקי אבני), קצין קרבי וחדור מטרה שאיבד את שתי ידיו וכעת רוצה לחזור לשירות קרבי. צה"ל, לעומת זאת, לא מתחשב ברצונותיו ומכניס אותו לנעליו של הרב הצבאי הראשי שנפטר עם פתיחת הסדרה. לצידו של אבני במשרד הרב הראשי תהיה שירה (יסמין עיון), האישה היחידה ברבנות הצבאית, שכבר עם פתיחת הסדרה מובהר שהיא זו שבפועל מניעה את כולם קדימה.
בשני הפרקים הראשונים לא הוצגה עדיין ההתנגשות הבלתי נמנעת בין מקצועיותו של אל"מ ויזנר לבין חוסר המוטיבציה והעצלנות של רבים ממשרתי הרבנות הצבאית אך אין ספק שברגע שהיא תתרחש, התוצאה תהיה מצחיקה במיוחד.
למרות הגדרת הסדרה כקומדיה, בפתיחת הסדרה בלטה דווקא לדעתי האמירה הביקורתית על צה"ל, אשר בשנים האחרונות מנסה יותר להתחשב בכוכבי תרבות צעירים ומצליחים ולא לפגוע להם בקריירה, גם אם זה בא על חשבון חיילים אחרים, רציניים יותר אך מפורסמים פחות. שלא תטעו, גיוס אותם סלבים צעירים היא פעולה חשובה, שתורמת גם לעידוד גיוס בקרב צעירים אחרים, אך אין זה אומר שהמערכת צריכה להתכופף בפניהם, בו בעת שהיא מדגישה בפני רובם המוחלט של החיילים כי אין שום מקום לגמישות.
נקודה נוספת שחשוב לתת עליה את הדעת – עד כה, דמויות המשנה של הסדרה טרם קיבלו מספיק יחס על מנת שנוכל להתחבר אליהן. אך עם קאסט המורכב משמות כמו אלי גורנשטיין, דניאל מורשת, בן יוסיפוביץ' ורבים נוספים, אין ספק שהם יקבלו את המקום הראוי להם עם התקדמות הסדרה. אבל עד שזה יקרה? נסתפק בזמזום "מסורת....מסורת!", עד לשבוע הבא.