"חווה חרדה, שוקל טיפול בפסיכדלים": טום אביב פותח הכל בראיון אישי וחשוף

בתשע עונותיה של “מאסטר שף" לא הצליחה התוכנית להוציא מסעדן מצליח כמו טום אביב, בעל המסעדות “קוקו במבינו", “פאט קאו" ו“מילק אנד האני" שנפתחה לאחרונה במרוקו, ומי שפותח בימים אלה את “ברנז'ה" במיאמי. “אני יכול להגיד שאני השף הכי מצליח שיצא מהתוכנית", אומר אביב כעת.

“אני היחיד שפתח יותר ממסעדה אחת והיחיד שפתח מסעדה בחו"ל. זה לא כי אני הכי מוכשר, וממש לא כי אני הכי אהוב, אלא כי אני עובד הכי קשה. לקחתי את זה בצורה הכי רצינית, הסטייט אוף מיינד שלי היה ‘אני הולך להיות מסעדן', המטרה שלי לא הייתה להתפרסם בטלוויזיה או באינסטגרם. הטלוויזיה הפכה למפעל לייצור כוכבים לרגע. לציבור זה לא עושה שום דבר, ולאנשים שמשתתפים זה בא עם הרבה פרנויות, כאבים ודיכאונות. לא חסרים פליטי ריאליטי שמספרים על כדורים ואכזבות".

למרות הביקורת של אביב על המסך הקטן, בשבוע שעבר עלה ברשת 13 הלייט־נייט בישול “ארוחת שחיתות" (ימי שני, 23:55) שעליה עמל אביב בשנתיים האחרונות, ואותה הוא מגיש יחד עם עפר שכטר. הערב ישודר הפרק השני. “הבישול הוא לא הרעיון המרכזי בתוכנית, אלא דווקא אירוח על הבר, עם אלכוהול", אומר אביב. “זה שובר כל מוסכמה טלוויזיונית. חשבתי שזה יגיע ל'רשת' והם יגידו ‘תודה, אבל לא'. איכשהו זה עבר. בהתחלה חשבתי שאגיש את זה עם בחורה כדי ליצור דינמיקה בין גבר ואישה, אבל אז אמרנו: אולי דווקא שני גברים.

עפר הגיע אליי ל'קוקו במבינו', וזה זרם. בתוכנית אני מבשל ארוחות שחיתות. עפר הוא טבעוני, אז כשמנסים לעשות תפריט טבעוני מושחת, זה כולל הרבה גבינות טבעוניות, מטוגן, בצקים. אין פרק שהכל בו עבד כמתוכנן. פעם אחת, חצי שעה לפני הצילום, גילינו שאורן חזן לא מגיע, אבל לא הייתי מוכן לוותר על התענוג, אז ראיינתי בובה. בפעם אחרת קמתי שעתיים באיחור, והמפיק התקשר אליי: ‘אחי, אתה מגיע?'. אתה נשאב לתוך טירוף של אלכוהול ודיבורים. הכל התחיל ונגמר בצחוקים. זה יהיה יותר טוב משבוע לשבוע".

איך היה עבורך לעבור לעמדת המראיין?
“אני ועפר מדברים על הכל, גם על דברים לא נעימים. יובל שם טוב הסכים לדבר איתנו על פרשת הסמים, שרון פרי דיברה על נושא תמונות העירום. בתור מראיין אתה אומר: ‘איפה אני אלחץ על נקודה שהוא יגיד לי: אני לא רוצה להמשיך?'. כששרון נכנסה, חשבתי: ‘מה יהיה כשנפתח את הנושא?'. היא הייתה סבבה".

אביב, 34, נולד בתל אביב לעשי ולמיכל אביב, מסעדנים והבעלים של מסעדת “פיקאסו" לשעבר. הוא סיים תואר ראשון במנהל עסקים מהבינתחומי הרצליה. בשנת 2016 זכה בעונה השישית של “מאסטר שף", ובשנת 2018 פתח יחד עם המסעדנים אורי רז ואיתי ביטון, את המסעדה “קוקו במבינו".

אביב חשף בעבר כי נאלץ להתמודד עם התמכרות לסמים ולכדורי מרשם. “אני אדם שצריך שחרור אקסטרה כדי להרגיש רק בסדר, אפילו לא להרגיש מצוין", הוא אומר. “זה מתבטא בצריכת סמים בגיל 21 וגם בצריכת כדורים בגיל 29. היום אני עושה ספורט שעתיים בכל יום וגם עובד המון, פותח מסעדה ועוד מסעדה. אני לא שמח בחלקי. למרות שמציגים אותי כאיש עסקים בינלאומי שמג'נגל בין עסקיו, כל פתיחה חדשה היא פגיעה במשהו קיים. חוסר מעש יכול לגמור אותי, לא הייתה לי תקופה שלא הייתי מכור למשהו".

זה נשמע כמו בריחה ממשהו.
“בגיל 21 הרגשתי מאוד קטן, מאוד לא יוצלח, והייתי צריך את ההתפרקות בתקופה הזו. עם הסמים חשבתי שאני רוקסטאר, יוצא למסיבות. היום אני רואה אנשים בגילי מתנהלים כמו שאני התנהגתי וחושב שזה פתטי. לעומת זאת, כשהתמכרתי לכדורים הייתי כבר משהו. הרגשתי טוב עם עצמי, אבל העובדה היא שלא הצלחתי להיות שלם. הפתיחה של מסעדת ‘קוקו במבינו', ההצלחה שלה - הפכו מברכה לקללה, עוד יום מלא ועוד יום מלא, זה שיגע אותי, זה עשה יותר רע מטוב. צריך פרקוסט כדי למלא את זה. שני הטומים שהתמכרו - הם אותו טום, יש לו בעיות שחרור דופמין. בעיה לחיות את הרגע. זה לא משנה אם אני חייל משוחרר או בעל מסעדות. אותה גברת בשינוי אדרת".

מה אתה עושה כדי שזה לא יקרה שוב?
“אני במלחמה עם עצמי כל יום, הרבה עבודה עצמית. להיות במודעות עצמית מטורפת. להיות באקטיביות שתשאיר אותי מחוץ למעגל הלא טוב. כיום אני מסתכל על עצמי ואומר: ‘כל הכבוד טום', אבל יש לזה עוד דרך. אני זוכר ששכבתי במיטה, אחרי שחזרתי ממועדון, הסתכלתי על התקרה ולא הצלחתי להירדם, הרגל רעדה, ואמרתי לעצמי: ‘חלאס, אי אפשר להמשיך עם זה, אני לא אחיה'. התקף החרדה הראשון שלי קרה אז. אז נרשמתי לפסיכומטרי, עברתי לגור אצל סבא וסבתא שלי, ידעתי ששם אני לא אעשה שטויות.

"במקרה השני, בחרתי לנסוע לריטריט בתאילנד כדי להיגמל. הייתי במרכז סדנאות, עשיתי הרבה עבודה עצמית, הייתי לבד בחדר, לבד על החוף, עברתי מדיטציות וטיפולים כל היום. זה לא היה קל, אבל בסופו של דבר זה מה שעזר. היום אני מודע למקום שבו אני נמצא. אני לא נופל לחוסר מעש, אני תמיד פעיל. בשני המקרים מה שהביא אותי להגיד ‘די' היה להגיד ‘אני לא מרגיש טוב בלי כימיה בגוף שלי, אני עוד שנייה מלהיכבות לגמרי'. הבנתי שאני תלוי, ואם אני לא מפוצץ במשהו בגוף שיגרום לי להרגיש יותר טוב - אני לא יכול להמשיך".

בעבר חשף אביב גם את התקפי החרדה שעמם הוא מתמודד. “אני מתמודד עם חרדות כל הזמן, זה יומיומי", הוא מספר. "זה לא התקפים, זה תמיד ברקע, ריקנות, מועקה, זה פיזי כבר, כאילו אדם ממש כבד יושב לי על חזה, ושאבו לי את התוכן של הבטן. בשנות ה־20 שלי הייתי בשלוש מערכות יחסים ארוכות ועברתי פרידה. הייתי תמיד בתוך לופים של זוגיות ויציאה. תמיד קשרתי את המועקה והריקנות לגעגוע לאנשים ולכאב של הפרידה. היום אני חווה את אותן תחושות בלי כתובת, וזה מה שמשגע אותי. בבוקר אני מרגיש לחץ, ריקנות ומועקה בחזה, וחושב: מה צריך לתקן? אין לי תשובה. אני אומר: ‘הכל טוב, יש כסף, יש עבודה, אני עושה ספורט, יש לי דירה מגניבה, אני עושה בחיים מה שאני רוצה, הכל טוב. אבל לא טוב'. זה משהו שאני לומד לחיות איתו, אבל מנסה לתקן. אם אני אמצא את הדרך, אני כנראה אפרסם את זה, כי הרבה אנשים מתמודדים עם זה".

אתה מטפל בעצמך בצורה מקצועית?
“אני תמיד בטיפולים. להגיד שזה עוזר? זה לא עוזר. להגיד לך שזה לא משגע אותי? זה לא כיף לדעת שיש משהו שגורם לך לתלות. כמו שאני מטפל בבית ומטפל במסעדה, אני מטפל בנפש שלי. אני רואה מה שקורה לאנשים שלא מטפלים. אנשים נכבים וקשה להידלק בחזרה. אין לי קווים אדומים. כל מה שלא מזיק - אני זורם. אני שוקל טיפול בחומרים פסיכדליים. במיאמי זה יותר קל, יש דברים חוקיים, יש תחליפים".

דגו יצא דובר אמת בבדיקת פוליגרף שעשו לו בתוכנית “הצינור". “בשביל רייטינג עושים הרבה דברים", טוען כעת אביב. “אני לא סתם הייתי תוקפני בראיון, אנשים לא יודעים מה מביא אדם לשבת מול מראיין בטלוויזיה ולהיות מאוד על קוצים. נורא קל להגיד: ‘אוי, הוא לא בסדר, הוא אמר ככה לגיא לרר'. אנשים פוגשים אותי ואומרים לי: ‘אתה דווקא נחמד'. הייתי צריך לא להגיב באמוציונליות או לא להתראיין. עכשיו אני מדבר איתך באופן רגוע, ידעתי שתשאל על עניין הכלב, באותו רגע הייתי מאוד אמוציונלי. ראיתי שזה השפיע עליי, ראיתי שהתעסקתי בעיקר בזה ולא בעבודה. החלטתי לטוס לבוגוטה ועשיתי שם סטאז' של שבועיים במסעדת שף. אחרי זה נסעתי למיאמי לפתיחה של מסעדת ‘ברנז'ה'. אני לא נותן לחיים לעצור אותי, וגם לא לתחושות כאלו ואחרות".

בימים אלה, בשל פתיחת המסעדה במרוקו, אביב מחלק את זמנו בין תל אביב לקזבלנקה. “'מילק אנד האני' היא מסעדת שף ישראלית שהיא חלאל, כשר למוסלמים, ואני לא מוכר שם אלכוהול", הוא מספר. “היא שינתה לי את החיים מהקצה לקצה. הלחץ שם יורד, הרבה פחות חיי לילה, יותר אימונים, זה איזן אותי נפשית. בתל אביב אני מקבל את הבוסט של האדרנלין, אבל בקזבלנקה אני טוב יותר גם בבוקר".