הוט 8, הוט VOD

איזה תענוג של סרט. לא עוד קינה ממוסחרת על אורי, מונה, משה איש כסית, חשיש. צבי שיסל פתח את הארכיון הפרטי שלו והוציא משם זהב מצולם על אריק איינשטיין ועל עצמו. ועד שסיים, שניהם הלכו לעולמם

 קודם כל צפירת הרגעה. זה לא עוד סרט על אריק, אורי, שיסל, ג'וזי, משה איש כסית, מונה, חשיש, "מציצים". זו בטח לא עוד קינה ממוסחרת מספר 900 ומשהו על החבורה “ההיא", שבאה לעולם מעטו של, נגיד, סופר מיוגע שכבר מזמן כילה את הדלק הגרעיני שלו ומנסה לחלוב עוד

כמה פרוטות מהכמה ערבים שבילה איתם “שמה".
“צבי אומר - שיסל ואיינשטיין" הוא סרט שנעשה באהבה. הוא סרטו האחרון של הבמאי־מפיק־שחקן צבי שיסל מחומרי וידיאו שנמצאו בארכיון הפרטי שלו. מהילדות על גדות הירקון, השירות בלהקת השריון, הקמת חברת ההפקות הגר, חבורת "לול" ואריק איינשטיין. הרבה אריק איינשטיין.

כמו כל קולנוען מתעד טוב, שיסל גימד את עצמו בסרט ושם במרכז את הענק. זה בעצם הסיפור שם. זה סרט על אריק איינשטיין, שמעורר את הגעגועים הגדולים לאריק איינשטיין, ובלי הקלישאות שגוזלות תשומת לב.

כל האחרים אגב, כמו אורי זוהר ז"ל, נמצאים בסרט בקמצנות. קצת מושונוב. קצת אביגדור והצריף. אביגדור והצריף הם אגב שער כניסה נוסף למצב רוח שגורם למחות דמעה מול הסרט. צפון תל אביב הישנה והשפויה ההיא, על גדות הירקון, הייתה אזור נערותו והתבגרותו של שיסל. אריק איינשטיין רץ באצטדיון המכביה הישן ושבר שיאים בקפיצה לגובה בסגנון גלילת בטן - עדיין לא המציאו את הפוסברי הנהוג היום. לפני מותו אריק עוד מספיק ללכת ולקונן שם על תל אביב ההיא שהייתה ואיננה.

יש בתל אביב הרבה מקומות, אמר פעם עלי מוהר הגדול והמנוח, אבל אין בה מקומות מפלט. הצפון העתיק הזה, ההאנגרים הנטושים בנמל הישן, שפך הירקון והאצטדיונים, המכביה ואוסישקין, את כל אלה החריב בולדוזר הקדמה רון חולדאי. לתל אביבים אגב יצא מהקדמה של חולדאי א־פייג במקרה הטוב ובדרך כלל אסון. מרוב שנמל תל אביב משופץ ויפה כל כך, תושבי הסביבה התל אביבים נצורים בבית ולא יכולים אפילו לחלום על לצאת, נגיד, לבקר חברים, בשישי או בשבת בערב, כשההמונים מכל ערי הסביבה מציפים את הדק ובתי הקפה בנמל. ומרוב שהמגדלים צומחים בכל פינה, המחירים צומחים איתם לרמות בלתי מתקבלות על הדעת, אפילו במונחים עולמיים, והופכים את החיים בתל אביב אפשריים רק לאנשים עשירים.

לזה חולדאי קורא קדמה. מה היה רע לו להשאיר את העיר קטנה, הגיונית, מנומנמת, במחירים שפויים, בצפיפות מתקבלת על הדעת? מה בער לו להטריף את העיר המשגעת הזו? היה נותן לרמת גן, נגיד, לגדול לממדים מטורפים. להרצליה ובת ים שייצאו מדעתן. אבל בער לו לבולדוזר המעופף להחריב את תל אביב בשם איזו קדמה בוערת וחסרת מנוח.

אריק איינשטיין הוא הצד השני של חולדאי. הוא העיר הלבנה שנבנתה מקצף גל ועננה, וחולדאי הוא ה-F-16 שבא עם פצצות מצרר להרוס. אז יום אחד, בהפתעה, אריק עצם עיניים והלך. ושבועיים אחרי ששיסל סיים את הסרט על שניהם, גם הוא - בהפתעה, עצם עיניים והלך. ונשארנו עם עיר בחורבות והטיילת המפוארת. רק נסו לדחוס בה סיכה בליל קיץ, בשבע בערב.
• לראות או לוותר: לראות. סרט נהדר על שני ענקים.