"התייר", הוט HBO, יס אקשן

גבר מצפון אירלנד מתעורר בבית חולים באוסטרליה אחרי תאונת דרכים, כשהוא סובל מאובדן זיכרון מוחלט. הוא מתחיל לחפש אחר רמזים מעברו ומגלה שהיה מעורב במעשה פשע כלשהו, שמנסים לחסל אותו, וכי עליו למהר ולחלץ שותף, שאינו יודע מי הוא, הנתון בסכנת חיים.

העלילה מתרחשת בעיירה זעירה באמצע האאוטבק - הערבה האוסטרלית הצחיחה, על הצבע הצהוב וסופות החול הקשות שבה, ועל הרקע הנידח נוספות הדמויות שכולן מתקיימות על גבול המוזר, לפרקים רצחני, לפרקים משעשע, שלא פעם מזכיר את “לא ארץ לזקנים" של קורמק מקארתי, והעיבוד הקולנועי שנעשה לו.

לראות או לוותר: לראות. שווה.

קללות ועלבונות לשוטרים, טוויטר

שאלה לקורא רנ"צ יעקב שבתאי: גם אני יכול?

לידיעת הצופה רב־ניצב יעקב שבתאי, מפכ"ל המשטרה. ברשת החברתית טוויטר תוכל למצוא (אני מצאתי אצל חברי בן כספית) סרטונים שבהם הפעיל הפוליטי - כך נקרא לו - רמי בן יהודה מכנה - ובעצם מקלל - שוטרים, במילים דוגמת “את אנטישמית בזויה" (לשוטרת), “אתה אפס מאופס, נקמן עלוב" (בצעקות לשוטר גלעד קרואני). לקצין משטרה אחר מודיע בן יהודה שכאשר הימין יחזור לשלטון “ידאג שיורידו בדרגה", ומעלה ומוסיף “בעשר דרגות".

והשוטרים המקוללים, מסיבות הידועות רק להם, אינם בולמים את בן יהודה, מתירים לו להמשיך לקלל, אינם עוצרים אותו, לא זורקים אותו לזינזאנה ולאבו כביר ל־48 שעות שקצת יצננו את לשונו הרותחת, פשוט עומדים שם וסופגים את המקלחת על הראש. ומכאן נובעת שאלה שהייתי רוצה להפנות לכבוד המפכ"ל והיא: האם גם אני יכול? או בעצם האם כולנו יכולים לקלל את השוטרים כשבא לנו?

נגיד, כשאני מקבל דוח, אני יכול לקלל את השוטר וכמו בן יהודה לחזור הביתה בכיף ולהתאמן על הקללות של מחר? לא קללות מורכבות מדי, אגב. בלי הורים, אני מתכוון, רק גידופים לעצם השוטר, לאמונותיו, לדרכו האנטישמית בעולם, וגם בענייני כוח אדם - לעלייה או ירידה בסולם הדרגות. לתשובתך, רב־ניצב שבתאי, מחכה בקוצר רוח.

לראות או לוותר: חובה לראות מה עשו לארץ אהבתנו.