"שיחוק" ("Hustle"), נטפליקס
פעם בקריירה מנסה אדם סנדלר לשחק תפקיד לא מטופש, אבל לך תהיה אינטליגנטי בסרט מיותר כל כך
יש הרבה דברים ב"שיחוק". שיחוק הוא בטוח לא אחד מהם. אדם סנדלר, שהפיק את הסרט בצוותא עם לא פחות מלברון ג'יימס, מתפקד בסרט באופן לא רגיל כשחקן עם עלק אופי, בניגוד לסרטיו האחרים שבהם הוא מתפקד כדביל בסביבה של דבילים. זה לא טוב.
אגב, לא בגלל הופעה רעה של סנדלר. זה התסריט האווילי שמהדקה הראשונה ברור לאן פניו מועדות, וברורים הקשיים שייתקלו בהם המשתתפים בעלילה, וברור איך יגיע הסוף הטוב כעבור 90 דקות. הנה עוד כמה מילים על התסריט: רדוד, צפוי, דמויות בעובי דיקט, משחק בעובי דיקט, וכן הלאה.
תקציר העלילה: סטנלי שוגרמן (סנדלר) הוא סקאוט של קבוצת ה־NBA, פילדלפיה 76'. הוא משוטט ברחבי אמריקה והעולם כשמטרתו לאתר שחקן/שחקנים בעלי כישרון ברמה גבוהה במיוחד שיוכלו להצטרף לסיקסרס. הוא לא מוצא כזה, עד שבאופן מקרי, במשחק כדורסל רחוב, הוא נתקל בבו קרוז, פועל בניין ספרדי, גבוה ובעל כישרון נדיר, שאינו משחק כדורסל באופן סדיר כי מרוב שלבו טוב הוא משקיע את כל זמנו בעבודתו כדי להאכיל את אשתו ובתו הקטנה.
בדרכו להביא את בו לארצות הברית ולקבוצה נתקל סטנלי בקשיים רבים, אבל הוא גובר על כולם בכוח אישיותו היפה, בעזרת אשתו התומכת (קווין לטיפה, תפקיד נוסף לרזומה הצפיחית בדבש שלה) ובעידודו של סוכן שחקנים נוסף, שהוא לא פחות מקני סמית הגדול (האמיתי), ששיחק בשעתו - וזכה בשתי אליפויות - ביוסטון רוקטס.
אלו הרגעים הבודדים ששווה לצפות בהם בסרט: שחקני עבר גדולים של הליגה שקרוב לוודאי לברון ג'יימס הצליח לגייס להופעות אורח קטנטנות בסרט: כאמור קני סמית, דוקטור ג'יי, שאקיל אוניל, צ'רלס בארקלי, דירק נוביצקי, אלן אייברסון ועוד. מלבד הדקות הבודדות הללו שבהן הם מופיעים על המסך פשוט חבל הזמן.
לראות או לוותר: אין חדש תחת השמש. לא לצפות בכל סרט שגיבורו הוא אדם סנדלר.