אם צריך להניח את האצבע על הרגע שבו הסדקים שבין ליעד דון ובת זוגו לתוכנית "חתונה ממבט ראשון" לימור ויינשטיין – הפכו לשבר של ממש ביחסים ביניהם, זה היה כנראה בפרק שבו לימור נמלטה לשירותים, התפרקה בבכי בפני אחת המשתתפות בתוכנית וחשפה כמה רע לה בקשר עם ליעד. כל זה בזמן שהוא עצמו יושב בחוץ ושומע את כל השיחה הקשה.
"האירוע הזה היה קשה לשנינו", מודה דון כעת. "אחרי החופה דיברנו על מערכות יחסים קודמות והיא סיפרה לי שהיא חוששת להיפגע. אמרתי לה שאני מבטיח לה דבר אחד: לא לפגוע בה. ואז כששמעתי שאני גורם לה לסבול - זה עשה לי רע. ציפיתי שהיא תגיד לי את זה ולא רציתי לשמוע על זה משיחה עם מישהי אחרת. אחרי שידור הפרק הזה היא שלחה לי הודעה שהיא מתנצלת על מה שהיה שם".
אתם בקשר היום?
"מעט".
בפרק האחרון של "חתונה ממבט ראשון" (קשת 12), ששודר ביום שבת, דון, 39, מחנך כיתה ה', וויינשטיין, 39, מתכננת עירונית, נפרדו. "יצאנו לדייט מתוח אחרי שהיה לנו ויכוח", הוא מספר כעת. "חזרנו הביתה, ואז לימור הלכה להיפגש עם חברים ואני הלכתי לישון. כשלימור חזרה באותו לילה, היא העירה אותי ואמרה שהיא חושבת שאנחנו צריכים לסיים את זה. בשלב הזה הבנתי שזה כבר קרב שאני נלחם אותו קצת לבד ושהגענו למקום שצריך להפסיק להילחם ולהגיד די".
מה בסופו של דבר לא עבד ביניכם?
"למרות הרצון החזק של שנינו שהזוגיות תעבוד ולמרות הרצון של שנינו באהבה ולמרות המשותף בינינו - הייתה לנו בעיה רצינית של תקשורת. זה לא שלא תקשרנו, אלא שתקשרנו בערוצים שונים. לא הצלחנו ללמוד מהטעויות שלנו, אלא רק לתקן אותן".
יש התוהים למה לקח לכם כל כך הרבה זמן להיפרד.
"אני אישית בשום שלב לא חשבתי על זה ברצינות. היו אולי רגעים שזה עבר לי בראש, אבל כשנכנסתי לזה - נכנסתי עם חוזה עם עצמי שאני עושה כל מה שאני יכול כדי שהקשר הזה יעבוד. היו לא מעט מקומות נמוכים וקשים, אבל היו לנו גם רגעים יפים, תחושה של חיבור. בימים הראשונים היה ממש היי. אחרי 'החתונה' היו לנו שיחות ארוכות והרגשנו שאנחנו מכירים המון זמן. הכל הרגיש טבעי, צחקנו עד שכאבה לנו הבטן. הקשיים שבאו אחרי כן לא העלימו את הרגעים היפים האלה. הרצון באהבה והמקום של האמונה החזיקו אותי וגרמו לי להחליט שאני לא מרים ידיים".
המעבר בין ההתלהבות ההתחלתית לריבים בטח היה עבורכם מכה לא פשוטה.
"ירח הדבש היה המפגש הראשון עם המציאות הזוגית. היינו אחרי יומיים היכרות והיינו צריכים להיות יחד כל היום. שם צפו כל הפערים בינינו. החוויה הפכה לפחות כיפית, ודברים נראו אחרת מכפי שנראו בהתחלה".
הרגשת אכזבה אחרי הפרידה?
"לא יודע אם אכזבה, אולי בעיקר פספוס. באמת רציתי לתת את מלוא הצ'אנס והרגשתי שלא נתנו אותו. רציתי שנגיע לשלב של אחרי המצלמות, הרגשתי שזה ייתן לנו פנאי לראות את הדברים ממקום שונה ונוח יותר. ללימור המצלמות היו קשות מאוד. זה גם היה אחד הפערים בינינו כי אני לא הרגשתי את המצלמות".
המבחן הגדול
לדברי דון, הוא בקושי הכיר את הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". אלא שאז הגיעה הקורונה, והוא הוצא לחל"ת מעבודתו באל על אחרי 11 שנה: "זו הייתה למעשה הפעם הראשונה שהכריחו אותי לקחת חופשה. לקחתי את התקופה הזו כדי ליהנות, להתפתח ולהוציא את עצמי מאזור הנוחות. חבר הפנה אליי מלהקת מ'חתונמי', ואמרתי לעצמי 'יאללה, נשמע מה יש לה להגיד'. דיברתי איתה על הפורמט והבנתי שזה מתאים לי באופן שבו אני תופס דייטים ובכך שזה לא יפריע לי ליומיום. אמרתי לעצמי: 'אוקיי, אמרת שאתה מוציא את עצמך מאזור הנוחות, והנה המבחן הכי גדול'. ואז החלטתי לעשות את זה. ההתלבטות היחידה שלי הייתה לגבי אמא שלי ואחותי. הבנתי אילו ריקושטים הן עלולות לקבל. חששתי שהן ייפגעו בשמי".
מה שבטח גם קרה.
"כן, זה קרה. בסופו של דבר אני זה שחיזקתי אותן. פשוט דיברתי איתן. כל רעשי הרקע לא הגיעו אליי - ואלו שהגיעו אליי עושים לי טוב. ברגע שהם הבינו שזה כך, הן שחררו".
למה בכלל ללכת לריאליטי?
"נכנסתי לתוכנית הזו למרות שהיא רחוקה שנות אור ממי שהייתי לפני כן. החלטתי שאני יוצא מאזור הנוחות שלי כי הפורמט הזה ישב אצלי במקום נכון מבחינת זוגיות ודייטים. בשונה מאפליקציות שיש בהן את כל האפשרויות בעולם, ב'חתונה ממבט ראשון' הקונספט הוא שמוצאים לי מישהי, הם מבטיחים שיש בסיס להתאמה, ועכשיו המקום שלנו לעבוד בזה. אמרתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי שזה יעבוד, וזה מה שהחזיק אותי ברגעים הקשים".
איך ההרגשה לראות את עצמך בטלוויזיה, כולל בסיטואציות לא נעימות?
"בעיקר טוב. זה מראה לי את המקום שבו אני נמצא היום, וזה מה שחשוב. גם כשאני רואה את הדברים הפחות נעימים, זה לא מרסק או מפיל אותי כמו פעם. לרוב אני גאה בעצמי, אני מסתכל על עצמי ויכול להגיד שהייתי אותנטי. המצלמות לא שינו את ההתנהגות שלי לטוב ולרע. זה מאוד מוזר לראות אותי בטלוויזיה כי אני מבין שמלבדי רואים את זה עוד המוני אנשים, ומה לי ולזה? בכל מקרה, זה מוזר, זה כיף, זה מפחיד, זה מלחיץ, אבל בעיקר זה נעים לי".
תן לי דוגמה למצב שראית את עצמך על המסך ואמרת "פה התנהגתי רע".
"בפרק הפרידה שלנו רואים שאנחנו הולכים לכרם התימנים, היא מנסה לדבר איתי ובמקום לדבר איתה אני אדיש. זה מעצבן אותי כשאני רואה את זה כי אני אומר לעצמי: 'תדבר! למה אתה אדיש?'. אבל אני חייב להודות שגם את הקטעים הקשים כיף לי לראות כי אני אומר לעצמי: 'איזה אידיוט היית, אבל איזה יופי שהיום אתה לא עושה את זה או לפחות עובד על זה'".
נעלבת מהביקורות?
"אני לא נכנס לקרוא כלום".
זה לא מסקרן אותך?
"מסקרן מאוד, אבל אני יודע שזו סקרנות שאין בה טעם. זה לא יעשה לי טוב בוודאות. כמובן שאני מתעכב על תגובות טובות ששולחים לי באופן אישי. מי ששולח לי הודעה - אני משתדל להגיב לכולם".
לא שלחו לך תגובות נאצה?
"הגיעו שתי הודעות לא חיוביות. אחת התחילה ב'אני לא רוצה להיות שיפוטית, אבל', השנייה כתבה לי שהיא נפגעה ממני כאישה. לשתיהן עניתי ממקום שהודה שהן לקחו את הזמן וכתבו לי באופן אישי. אם יש להן כעס או שנאה כלפיי - האפשרות שלי היא לקחת מהן אותם. אחרי שהגבתי להן הן כתבו לי שהן שמחות שעניתי ושהן מתנצלות".
אילו תגובות אתה מקבל ברחוב?
"ברחוב זה רק אהבה. אני לוקח בפרופורציות גם את התגובות האוהבות וגם את הפחות אוהבות. אני נהנה לדבר עם אלו שנכנסים איתי לשיחות חבריות".
איך זה להפוך מאדם אנונימי לאדם מוכר?
"זה מוזר, אבל אני מצליח להתמודד עם זה ואפילו נהנה מזה. לאו דווקא מצילומי הסלפי, אלא מעצם זה שאני מתמודד עם הדבר הזה ולא נלחץ ונסגר. כשהגעתי להפגנה של המורים חשבתי שיזהו אותי ארבעה־חמישה אנשים, ובסופו של דבר היה שם טירוף. לא יכולתי לעבור. הצטלמתי עם איזה 5,000 בני אדם, ועם כולם צחקתי, התחבקתי, דיברתי. ההתמודדות שלי עם הדבר הזה מוכיחה לי את המקום שאני נמצא בו היום. עם כמה שזה לא טבעי לי, אני נהנה מזה ומתרפק על הדברים האלה. זה מקדם אותי".
היו רגעים בתוכנית שנראית נבל.
"בפרקים מסוימים באמת הייתי הנבל. הסתכלתי על הפרק של ירח הדבש ואמרתי לעצמי: 'מי שעכשיו רואה את זה וקורא לי נבל - זה לגיטימי'. אמרתי לה 'לא בא לי להשיט את הסירה' ובמקום זה הייתי צריך לומר לה 'אני פגוע עכשיו, בואי ניקח אוויר ונדבר על זה'. אני רואה את המקומות שבהם לא הייתי בסדר".
צוהר לחיים
בעבר היה דון נשוי במשך שלוש שנים. ב־2016 הוא התגרש.
כיום יש לך אהבה?
"יש לי מלא אהבה בלב ואני מחכה למצוא את המישהי הנכונה כדי לחלוק איתה את האהבה הזו. אבל אני רווק, אם זו השאלה".
הרבה מתחילות איתך?
"כן. גם בנות וגם בנים מתחילים".
מה התלמידים שלך בכיתה אמרו?
"הם מפרגנים ורגישים. האינטליגנציה הרגשית שלהם מטורפת. אם הם רואים פרק שהסתיים רע, חשוב להם לשאול למחרת השידור איך אני. אם הם רואים ריב ביני ובין לימור, הם ישאלו: 'אבל הסתדרתם אחר כך, נכון? הכל בסדר?'. הם ניסו כל הזמן להבין אם אנחנו ביחד, אבל הסברתי להם שאסור לי לגלות".
ואיך ההורים שלהם קיבלו את זה שהמורה של הילדים שלהם הפך לכוכב ריאליטי?
"וואו, הם מפרגנים ברמות אחרות. הםמחבקים ואומרים לי שאם זה לא יעבוד, אז יש להם מישהי להכיר לי. לפני שהתוכנית שודרה, עשיתי שיחה עם הילדים. אמרתי להם שהם מקבלים צוהר לחיים של המורה שלהם, ושזו תוכנית למבוגרים. היה חשוב לי לשים גבולות. גם עם ההורים חשבתי שצריך, אבל הבנתי מהר מאוד שאין צורך. הם מחבקים ועוטפים בלי להיכנס לחיים".
אתה שמח מזה שילדים בכיתה ה' רואים "חתונה ממבט ראשון"?
"זה שיקול של ההורים. אני לא חושב שזו תוכנית שמיועדת לילדים. למבוגרים יש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל היא לא מותאמת לילדים. בפרק של ירח הדבש, לדוגמה, דיברנו על סטוצים וסקס. למחרת בבית הספר ראיתי את הפרצופים של הילדים. הם כמובן יודעים מה זה סקס וסטוצים, אבל הם היו נבוכים מדי מלדבר על זה. פתחנו את זה, אמרתי שזו שיחה שמבוגרים עושים והם לא אמורים לשמוע אותה, אבל זה לא 'לא בסדר'. האם אני הייתי נותן לילדים לראות את התוכנית מיוזמתי? לא יודע".
לאחרונה פורסם ב"ישראל היום" תחקיר שבו נשמעו טענות של חלק ממשתתפי העבר של הריאליטי על שיטות פעולה דורסניות שנוקטת לכאורה הפקת התוכנית.
"חד־משמעית לא חוויתי משהו דומה", אומר דון מצדו. "הייתי בהלם מכמה שאני עטוף באהבה ומחובק על ידי ההפקה מהרגע הראשון, כאילו זו משפחה. אני מכבד את החוויה של משתתפים אחרים, אבל בחוויה שלי הרגשתי דברים אחרים לגמרי. קראתי את התחקיר ואמרתי: 'אני לא מבין', והפסקתי לקרוא אותו אחרי כמה פסקאות".
מה למדת על עצמך בתהליך הזה?
"קודם כל למדתי שאני הרבה יותר חזק ממה שחשבתי, שיש בי המון דברים חיוביים שלא ידעתי לפני כן ושאני צריך לראות אותם. למשל אני אדם רגיש כלפי האחר, אכפתי. למדתי שאני אדם טוב, שאני חכם, שאני נראה טוב, אני לא רוצה להמשיך כי זה נשמע שחצני, אבל אני רואה דברים טובים שלא ראיתי לפני כן. אנשים פקפקו בזה, אבל מי שמכיר אותי יודע שלא הסתכלתי במראה ולא חשבתי שאני נראה טוב. היו לי מלא אישיוז עם עצמי. לא אהבתי את עצמי לפני כן, ובגלל זה היום אני זורח. למדתי לא לבטל את עצמי ושאני הרבה יותר אופטימי ממה שחשבתי. חשבתי שאני יודע מי אני וזה הדבר הכי גדול שגיליתי על עצמי".