"כך או כך" ("Look both ways"), נטפליקס
מה היה קורה אילו בצומת אחד בחיים היינו פונים לכיוון אחר? את הסרט הזה כבר ראינו. אין חידוש, אין דרמות גדולות, חבל על הזמן.
נערה מסיימת תיכון, מאיירת מוכשרת, על סף תחילת לימודיה בקולג', יושבת על האסלה ובידה מחזיקה בבדיקת הריון. מכאן מתפצל הסרט לשני סרטים למעשה: כיצד נראים ומתפתחים חייה אם הבדיקה מראה תוצאה חיובית, כלומר אם היא בהריון, ולאן הולכים חייה אם הבדיקה שלילית.
ועל זאת נאמר, נו שוין. כבר ראינו כאלה. אפשר עדיין לקוות בנקודה הזאת ש"כך או כך" מציג איזה רעיון חדש, שנון ורענן במחשבתו, כדי שיצדיק את הצפייה במבנהו המוכר כל כך, אבל למרבה הצער והפיהוק הסרט איננו כזה.
באופן די אטי ותמוה, חסר דרמות וריגושים, מזדחלים שני מסלולי החיים במעלה הזמן - לזו קשה עם גידול הבת כאם חד־הורית ובכלל, ותאומתה שוברת שיניים במסלול הקריירה בלוס אנג'לס, שם היא חווה את התביעות המורכבות ממאיירת צעירה. בסוף - השד יודע מה יש בסוף ולמה דווקא החליטו יוצרי הסרט שהרגע שבו מסתיים הסרט הוא סוף.
היו יכולים לבחור כל רגע אחר מהמסטיק הזה ולהניח עליו את הכותרת THE END, וזה היה לא נכון באותה מידה. חבל על כל דקה של צפייה. נקסט.
לראות או לוותר: לא לראות. סתם סרט. סתתאאאם.