אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול, כי בינינו, זה באמת היה לא מזמן. זמר עם עדשות כתומות במשקפיו נכנס לבמה וסיפר שהוא הולך לבצע שיר מקורי, 'מיכל'. חמש שניות מהרגע שפצה את פיו, השופטים נאלמו דום והקהל היה על הרגליים. ואני? הרגשתי שמשהו מוזר קורה כאן. מיסטי כמעט. שמענו שיר שאף אחד מאיתנו לא זיהה, אבל כולנו רצינו אותו אצלנו בפלייליסט באותו רגע ויפה שעה אחת קודם.
כמו משהו שמתגעגעים אליו מבלי להכיר, כמו להבין שמצאתם מקום בדיוק מתחת לחור של המזגן. כזה מרענן. אתמול ההימור הבטוח הזה שבעברית קוראים לו אליאב זוהר נכנס גם הוא לרשימת ההדחה. אני יודעת, קשה להאמין, אבל נשמור את ההלם לסוף.
הכל התחיל בדו קרב בין ליבי פנקר, גמלאית 'בית הספר למוזיקה' שהרימה את הרף עם 'אוטובוס אחרון לחיפה' של עילי בוטנר ומשי קלינשטיין, והגיעה ל־87 אחוזים ולשולחן כחול כליל. מולה ניצב אילון שלתיאל, הכפיל הבלתי מעורער של איתי לוי, שביצע את 'אהובתי' של משינה בביצוע מיוחד. את השופטים זה פחות הגניב, ושלתיאל נכנס לרשימת ההדחה עם 46 אחוזים בלבד וארבעה אדומים. לא קל, אך הכל עוד פתוח.
עוד דו קרב מעניין שחזינו בו, העמיד זה מול זה את ניב דמירל, שביצע את שירו 'השעות הקטנות', ועומר יפת שבחר דווקא את 'מבול', שירה האלמותי של רונה קינן. דמירל ניצח בראש בראש הזה עם 89 אחוזים, אבל שימו לב – אסי ורותם בחרו לנצל את הסייב האחרון שלהם עבור יפת שהגיע רק ל־76, והעבירו אותו אוטומטית. נפלאות דרכי הסייב.
מתי כל הסיפור התחיל להסתבך? הדקו חגורות. בדו הקרב האחרון לפרק זה, אליאב זוהר נגד ים גרוניך, הבת של שהספיקה להראות לנו שהיא לחלוטין אומנית בפני עצמה. עם ביצוע מעולה ל'תל אביב בלילה' של עדן בן זקן, הגיעה גרוניך ל־72 אחוזים ולהרבה מאוד קומפלימנטים מהשופטים. אליאב מצדו, הוציא הפעם מארגז הקסמים שלו את 'יש לך', שיר מקורי ומלודי שהוא לא פחות מגאוני באופן אובייקטיבי. בתום השיר הצליח להשיג רק 66 אחוזים, ואילו איתי לוי שחיכה עם ההצבעה, בחר באדום כדי לסמן לו שבחירת השיר הייתה פחות לטעמו.
דו קרב קשה, אין ספק, יש פה שני אנשים שמבינים מה הם עושים. אבל עם הלב אי אפשר להתווכח, ואיתי בחר לפי רחשי לבו, ועל הדרך שבר את שלנו. אמנם העניין עוד לא סגור, אבל אני מבינה את השוק הבלתי מוסבר שחוויתם מההחלטה. חשבתי על זה לעומק, ויש גם חלק טוב - מה שלא יקרה בתוכנית, זוהר כאן כדי להישאר כי מדובר בפצצת כישרון איך שלא מסתכלים על זה. תביטו היטב על לוח השנה – תוך חודשים ספורים ננסה למצוא כרטיס למופע שלו, ונצטרך לרענן את אתר ההזמנות פעם אחר פעם עד שיתפנה לנו מקום בתור. תזכרו מי אמרה את זה קודם.
ונסיים בחידה: רגע לפני הביצוע של זוהר, נכתב בקובייה קטנה לצד המסך כי אליאב הלחין וכתב את מילות השיר, אך ליד משבצת הכתיבה הופיע שם נוסף – מיקי זוהר. האם מדובר באביו או בצירוף מקרים משעשע? צאו לדרך, העונים נכונה יזכו ביום דו קרבים נוסף, ממש בעוד קצת יותר מ־12 שעות.