כמה רציתי ששחף יקטוף את כתר הניצחון. לא היה ראוי ממנו. נסיך אמיתי. אפילו צ'ארלס מלך אנגליה איבד את העשתונות כבר ביום הראשון למלכותו והשליך בכעס את העט שהגישו לו לחתימה. אז תארו לכם את שחף, שעונה שלמה בתוך חבית הנפץ הזאת של האח הגדול, החזיק פאסון והבליג, ורק תמך, ותרם מאישיותו היפה. כמו סבא שלו. מה שבטוח, הוא לא זכה במיליון, אך זכה לאהבת הקהל.
אני חושבת שהוא טעה שהוא לא שידר לאורך העונה כל נזקקות. שחף הוא מסוג האנשים שלא יראו שהוא זקוק לעזרה, אלא שהוא מסוגל להתגבר לבד על קשיים. הכרתי אנשים כאלה בחיי, שיסתירו את מצוקתם ובלבד להיראות חזקים, וחבל. כי כאשר אתה לא מתבייש או נבוך לשדר שאתה זקוק לתמיכה, אתה מייצר יותר אמפתיה וקרבה אליך. הוא לא התבכיין או התמסכן כמו האחרים, גם כאשר לא פעם השתלחו בו כאילו היה שעיר לעזאזל. כן, בעיקר קאזם, שאני מודה שאחת הסיבות שרציתי ששחף ינצח היתה, לראות את פניו של קאזם כאשר שחף יוכרז כמנצח, אותו קאזם שלא הפסיק לאורך העונה להציק לו.
אז התאכזבתי מצד אחד, אבל מצד שני, שמחתי על זכייתה של טליה שהוכיחה בסוף שהטוב מנצח, בעיקר בעונה כל כך אלימה מילולית. גם היא, כמו שחף, הגיעה לבית האח מצויידת בסולם ערכים, וממש לא מעניין אותי שכל מיני חמוצים צקצקו שהיא עושה הצגות למצלמה. לי היה נעים לצפות בה ולשמוע אותה, וכך גם רבים אחרים, כמו השכנים מהבתים הסמוכים שכאשר טליה הוכרזה כמנצחת, הם הריעו כאילו מכבי חיפה כרגע ניצחה את פריז סן ז'רמן.
הגמר היה כבר ברור לכולנו, כמו שניצחונה של טליה לא הפתיע אף אחד, כי הסקרים הראו כבר מלפני חודש שהגמר ייערך ראש בראש בין בר וטליה, כשטליה עוקפת את בר בפער גדול. אני חושבת שאם האח הגדול כיוון לכך שעל ספת הגמר תשבנה בר וטליה, הוא לא יכול היה לכתוב תסריט מוצלח יותר מאשר לתת לשתי היריבות החזקות של הבית להתמודד אחת מול השנייה. שתי נשים חזקות כל אחת שונה באופייה שהובילו את כל קו העלילה של העונה.
אם היו אלה טליה ושחף שמתחרים על התואר, לא היה חשמל באוויר כפי שהיה בין השתיים. מתח ודרמה מתרחשים כאשר שני ניגודים נלחמים זה בזה. באשר לבר שהגיעה למקום השני והמכובד ונראתה אמש יפה כמו אלילה. התגובות ברשת לא היו מחמיאות בלשון המעטה. רבים טענו שזאת בושה שהיא בכלל הגיעה למקום הזה והשיגה את שחף. יש כאלה שרצו שטליה תנצח, לאו דווקא מאהבת יתר לטליה, כמו משנאת בר.
אני מצאתי בבר צדדים רבים וחיוביים, למרות שגמרתי את מלאי הפקקים לאוזניים, בכל פעם שהיא צרחה ש"כולם שחקנים". בסופו של יום היא גם ידעה להביע חום וחברות ולתת עצה נבונה, ולנתח מצבים ואני לא מסכימה עם אלה שטענו שהיא בכתה ללא דמעות. גם אם הן היו יבשות, היה ניכר שהיא מתרגשת גם בשביל האחרים, בעיקר בכל הנוגע למשפחותיהם. כך שהיא היתה מלאת רגש וחמלה.
ובינינו? היא גם לא היתה נטולת חוש הומור. אתמול בטקס הסיום החגיגי, ובאמצע כל ההתרגשות והדרמה, כשהפיינליסטים מחכים לתוצאות האמת של הצבעות הצופים, היא הרביצה חתיכת פיהוק. תודו שלפהק כך ברגע השיא הכי מותח של העונה, זה אוקסימורון משעשע.