בחירות חמישיות בתוך שלוש שנים זה עניין מעייף. הוא מעייף את הציבור, את הפוליטיקאים, את התקשורת, ועמוק לתוך פרק הבכורה של העונה ה-20 של "ארץ נהדרת", אפשר היה לחשוב שגם תוכנית הסאטירה של המדינה עייפה.
אתם בחרתם: זהו חבר הקאסט האהוב ביותר ב"ארץ נהדרת" ב-20 שנותיה
המערכון הפותח של הפרק, על האיש שקם כל יום לאותו בוקר בחירות, היה מוצלח, אבל הפאנל הפוליטי הארוך מאוד סימן וי על כל מנהיגי המפלגות (למעט הערביות), ולעיתים איבד כיוון. היו רגעים נחמדים כמו יאיר לפיד מקריא קלישאות נבובות מעל בימת האו"ם, או גדי איזנקוט על תקן האיש שאומר את האמת המבאסת, אבל גם הרבה רגעים חסרי ברק (למשל דמותה של הדר מוכתר, שלא הצליחה להתעלות על רצף הפאדיחות וההסתבכויות של המקור).
ואז, ברגע אחד, הכל השתנה. זה קרה כששחר חסון נכנס לפאנל בדמותו של איתמר בן גביר, והחל במעין מחזמר על הסיפור המרכזי של בחירות 2022 (עם הופעת קמע קצרצרה של יניב ביטון כיגאל עמיר, במה שוודאי שימח את כל חובבי "היהודים באים"). זה לא היה קורע מצחוק, אבל זה היה הרגע שבו "ארץ" זנחה לרגע את הבדיחות הפרסונליות על חשבון הפוליטיקאים וחזרה למה שאפיין אותה יותר בעבר - קטע נוקב עם אמירה אידאולוגית ברורה, שלא היסס לירות חיצים גם לעבר התקשורת שהפכה את בן גביר לאייקון וקנתה את "ההתמתנות" שלו. אם לאורך מערכת הבחירות התוכנית תמשיך בקו הזה, העונה ה-20 תהיה אחת החזקות בתולדותיה.
באגף הבידורי של התוכנית, בשל מרכזיותן של הבחירות בעונה הקרובה, לא קיבלנו הפעם מערכון חדש שיוכל להיות ספינת דגל עונתית בסגנון מערכוני ההייטקס של העונה שעברה. כן קיבלנו סימון וי על אליאב זוהר, זוכה "הכוכב הבא", פארודיה מושקעת מאוד ויזואלית אבל לא מי יודע מה מבריקה על נועה קירל, נונו ואנה זק, ומערכון קינוח קצרצר אך מענג בכיכובו של ביטון, ה-MVP של העונות האחרונות.
לפרקי פתיחת העונה של "ארץ נהדרת" יש בעיה: הם אמורים לסכם לא את השבוע החולף, אלא למעשה את כל מה שקרה בזמן הפגרה. החל מהפרק הבא "ארץ" תוכל להרשות לעצמה להיות יותר ממוקדת, ובתקווה גם תאפס כוונות ותצלוף יותר קטעים בסגנון המחזמר הבן-גבירי.