אף אחד לא האמין, ובכל זאת הגענו למערכת בחירות שנייה, ושלישית, וההמשך ידוע ומייאש מראש. מחוויה שעוד איכשהו הצליחה להיות מסעירה בשביל חלק מאיתנו, הרי יש בבחירות מעט אקשן, היא הפכה לתופעה מאוסה שמקפידה לחזור פעם בשנה גג, ובדרך כלל באותו פורמט – שני גושים, לא מעט ויכוחים פוליטיים במסדרון, ערימות של סקרים ושוב הכרעה שאינה נראית לעין. הדבר הטוב היחיד בעוד מערכת בחירות, סרטוני תעמולה עם מפלגות אנונימיות יותר או פחות ועוד ניסיון כושל להרכיב ממשלה, הוא, איך לא, 'ארץ נהדרת'.
החבורה שגדלה לאורך השנים, ורק לאחרונה ציינה בהתרגשות את מפגש המחזור של 20 העונות שחלפו, פתחה מבערים עם הספירה לאחור עד לבחירות, והצליחה גם אתמול (ד') להזכיר לנו שאין אף מערכת בחירות בלעדיה. למרות שאנחנו שוב באותו סרט לכאורה, לקסיקון הפוליטיקאים שפרץ לאולפן לא היה משעמם לרגע – בני גנץ (ליאור אשכנזי) עם הבלבול האופייני, איימן עודה (יובל סמו) שנכנס אל ההיכל בריקודים מסורתיים, בנימין נתניהו (מריאנו אידלמן) מצויד בגלית דיסטל־אטבריאן ממפלגתו שתרמה למורל (תום יער), זהבה גלאון (עלמה זק) עם האנגלית המשובשת ואפילו כוכב הבחירות איתמר בן גביר (שחר חסון), שצעד לסט עם אקדח שלוף שלא ידע לתפעל.
לפני הצלילה למערכת הפוליטית ולפינת ה'עוד כותרות' שפיזית גלגלה אותי מצחוק על השטיח, היה רגע שכנראה שכולנו חיכינו לו: מערכון סאטירי כזה שיגרום לנו להביט אל המסך בחיוך מהול באכזבה, צער, או אכזבה וצער יחד. אז זה קרה, והתוכנית הנוכחית נפתחה במבזק מיוחד של מגישת 'חדשות 12' יונית לוי (ליאת הר לב) שמתחיל במעין תיאור של זירת פיגוע. דקה אחרי, אפילו פחות, כבר מובן לגמרי שמדובר בעוד התייקרות חסרת תקדים בסופר או במסעדה. ברור שיש הבדל תהומי בין האירועים, אבל זה בהחלט מעלה שאלה על איך הפכנו להיות כל כך רגילים לעליות מחירים, אפילו שיש כאלה שההתייקרויות הללו מדרדרות את חייהם לבלי היכר. נקודה למחשבה.
מה בכל זאת הייתי, אני הקטנה והצופה המושבעת, משאירה על רצפת חדר העריכה? את עומר אצילי (תמיר בר), שחקן מכבי חיפה שהיה מעורב בפרשת הכדורגלנים והקטינות, וקפץ לביקור קצר באולפן אחרי היכולות המצוינות שהפגין במשחקים האחרונים של הקבוצה. אני מודה, חדוות הכדורגל שלי פחותה בהרבה מההנאות שסיגלתי לעצמי לאורך החיים, אבל בכל זאת מרגיש לי שהרף הערכי מנצח, ושבמידה ומדגישים אגדות כדורגל ישראליות, גם אם זה אומר להציג חיקוי מוקצן שלהן, אז מוטב לבחור בכאלו שעשו זאת בדרך המלך.
ונחזור להרעפת המחמאות הכללית מהתוכנית השנייה של העונה ה־20: זוכרים את 'הכל תום', הסדרה בכיכובה של תום יער שהביאה לאוויר העולם שלל דמויות מעולות ורבגוניות? אם לא, תשלימו בדחיפות, ואם כן, בטוח נזכרתם באסי הבוטנאית שחזרה לסיבוב נוסף על המרקע. הפעם, אסי שעזבה את הפרחים וה"שחישות" לטובת איסוף קורקינטים חשמליים, נתקעת במנהלת בית ספר (ליאת הר לב) שרדפה אחרי עוד מורה מתפטרת.
במפגש של רגע מחליטה המנהלת להעסיק את אסי כמורה בבית ספרה, גם ללא תעודת הוראה או סתם לדוגמה, בגרות. בהמשך צפינו במבחר המורים הנרחב של בית הספר, ביניהם כלב פנסיונר של עוקץ ותלמידה של אחת הכיתות לשעבר שהשלימה הכנסה, והבחנו יחד בכישרון הבלתי נדלה של אסי בתחום. מקווה שהמערכון הבודד יהפוך לרבים, ובעיקר שיהיה לי משהו חדש להתמכר אליו אחרי סדרת 'רצח בריקודי עם' עם מנשה מנטה ודרוך מחיאה.
אי אפשר שלא להזכיר במילה את חברי להקת הגבעטרון ששבו לאולפן אחרי שכמעט פספסו את יום הבוחר בגלל הופעה בחו"ל, והוכיחו, שוב, בהומור ואולי קצת בריאליות מוחלטת, שהפוליטיקאים שניסו לעשות סיבוב על הדרמה הזו ממש לא יפגשו אותם בקלפי. לפחות יש מוזיקה טובה.
לסיכום: נזהרתי מאוכל ושתייה לבל אזדקק לטיפול רפואי כתוצאה מהקדמת קנה לוושט, מה שאומר שהיה מצוין כרגיל. המצב במדינה, עם זאת, מדאיג וטעון שיפור בלשון המעטה. לפחות אנחנו לא לבד בסיר הלחץ המבעבע הזה, יש לנו את 'ארץ נהדרת' להשכחת תופעות הלוואי של כל הסיפור, שבינינו רק ילך ויסתבך בשבועיים הקרובים. מומלץ ליטול על בטן ריקה.