"הנערה הכי בת מזל בעולם": הסרט החדש של נטפליקס מפספס בענק

"הנערה הכי בת מזל בעולם", נטפליקס

העולם משחק לטובתה של אני פאנלי (מילה קוניס). היא חיה במנהטן, כותבת מצליחה במגזין נחשב, ה“ניו יורק טיימס" מחזר אחריה, היא יפה מאוד כמובן והיא עומדת להינשא בתוך שבועות ספורים לחתיך אוהב מפוצץ בכסף משפחתי בעל דירת ענק שהלוואי על כולנו. ולמרות כל אלה אני מרוסקת בתוכה. עיניים פנימיות בתוכה מתבוננות בריחוק בכל הטוב הזה והיא נתונה באבל מתמשך.

לאט־לאט מספר הסיפור הפנימי את סיבת האבל: בנערותה בבית הספר התיכון עברה אני אונס קבוצתי, שלאחריו השיג חברה הטוב נשק חם, יצא למסע הרג בבית הספר, הרג בין השאר את האנסים מלבד אחד, שאותו הותיר משותק ונדקר למוות לבסוף בידי אני עצמה. מאוחר יותר התפתח סיפור האשמה כאילו אני עצמה תכננה את מעשה הטבח ביחד עם הנער הרוצח ואף על פי שלא הואשמה בדבר עשתה אני את שנות התיכון האחרונות כמצורעת שאיש אינו מתקרב אליה.

“הנערה הכי בת מזל בעולם" ("Luckiest Girl Alive"), שדורג בתחילת השבוע בראש רשימת הסרטים הנצפים בנטפליקס, הוא סיפור רב־עוצמה, המסופר באופן צולע ביותר. הוא מאפשר לצופה גישה לאירועים מזעזעים ביותר - האונס הקבוצתי שעברה אני פאנלי, מסע ההרג של התלמיד החמוש במסדרונות האימה של בית הספר - אחד מאלה שעל אודותיהם אנו שומעים שמתרחשים תדיר במסדרונות בתי הספר בארצות הברית ולעתים נדירות, אם בכלל, אנחנו מקבלים איזה קצה תמונה מתוכם.

כל אלה מוגשים לצופה באיזו לחישה מקוממת, מרוחקת מסצינת האירוע עצמו, זהה לאופן שבו בוחר הבמאי לשמור על מרחק מעולמה הרגשי המיוסר של אני הצעירה וגם זו הבוגרת. הטשטוש הוא כה משמעותי, עד שבעצם חולפות דקות ארוכות, ארוכות מדי, מתחילת הסרט, עד שמתאפשר לצופה להבין שהקול העגום הדובר ברקע משתייך לאני החייכנית כלפי העולם שבחוץ, ובתוכה, מסיבה שהצופה אינו יודע עדיין, חייה האמיתיים בזבל.

היה ל"הנערה הכי בת מזל בעולם" כל מה שבעצם צריך: תסריט פרי עטה של הסופרת ג'סיקה קנול, שגם כתבה את הרומן באותו שם, נושאים רבי־עוצמה כתקיפה מינית קשה שעקבותיה נישאות שנים רבות אחר כך, ומסע הרג רצחני בידי תלמיד זועם בבית הספר. ומכולם, במאמץ מרוכז אחד, מצליח הסרט להוציא מעט מאוד.

לראות או לוותר: אפשר לראות. אי אפשר שלא להתעצבן.

בני סכנין – מכבי ת"א, ספורט4

הצעה לערוצי ספורט: שדרו את הקראת דוח מבקר המדינה בהגייה אשכנזית עם טעמים. זה עדיף ממשחק שאיביץ' קובע בו את ההרכב של מכבי.

צ'רלטון, חברת הגג של ערוצי ספורט1, היא למעשה חברה אחות של עיתון זה, אז אולי בעצם אצא מדלת אחת ואגש אל הדלת השנייה ואתחנן בפניהם - אל תשדרו לי משחקים כבני סכנין נגד מכבי ת"א. זה לא טוב לבריאותי. שדרו משחק אחר. או אולי יותר טוב ומעניין - שדרו את קריאת מגילת אסתר בשידור ישיר, או את דוח מבקר המדינה בהגייה אשכנזית (עם טעמים).

זה לא קשה מדי. יש פתרונות טכנולוגיים, כמו למשל שידור המשחק בדיליי של דקה. כשמאחורי מכונת הדיליי יישב צנזור (כמו בימים שבהם צנזור אישר - או אסר - שידור סרטים שבהם הופיעו חלקי גוף ארוטיים) ויפסול או לפחות יעלה על המסך שקופית שאומרת: צופה יקר, לידיעתך איביץ' כנראה שוב אכל משהו בארוחת הבוקר, עלה רק עם שמונה שחקנים, את מתן חוזז הציב בשער, את אוסקר גלוך אפילו לא הלביש, הורה לשחקנים לקפוץ על הדשא רק על רגל אחת - אנחנו ממליצים לך, צופה יקר, להכין לצדך גלולות וכוס מים.