כשהזמרת סוזי מילר עלתה יחד עם הילה הררי לבמה לשיר את השיר “סוזי סורפרייז”, שהפך את מילר לכוכבת ילדים בסבנטיז בשנותיה הראשונות של הטלוויזיה הלימודית, השתיים לא ציפו שהילדים של ימינו ישירו איתן בקולי קולות את השיר כאילו הוא נכתב היום. “בחיים לא חשבתי שדבר כזה יקרה”, אומרת מילר.
“אני מרגישה שהרבה דברים נהדרים קורים. לא חלמתי שאפגוש את הילה ושהחיים המקצועיים שלי יתפסו תפנית כזו מפתיעה: לצלם תוכנית חדשה לילדים בטלוויזיה העכשווית, להעלות מופע חדש לילדים יחד עם הילה ולחרוש איתו את הארץ ולזכות באהבה העצומה הזו של הילדים. זה משהו שקורה אחת לדור. אנחנו נוסעות להופעות באילת, בחיפה, ביפו ובעוד מקומות. אני ממש שמחה”.
המפגש הראשון בין השתיים התרחש בתקופת הקורונה. “נפגשנו במקרה באולפן הקלטות בגבעתיים”, מספרת הררי, המוכרת לילדים בתור הדמות “היללי”. “הגעתי להקליט חומרים לתוכנית הילדים של ‘היללי’, וסוזי הגיעה להקליט חומרים משלה. המפיק המוזיקלי שלנו, יאיר סתוי, חשב שנוכל לאחד כוחות. קבענו פגישה באולפן וראינו שיש חיבור בינינו: היא מביאה את האנגלית ואת המוזיקה שלה, ואני מביאה את הידע שלי בילדים ובמוזיקה, ונוצר חיבור. כך נולד הרעיון לתוכנית”.
“יש דברים בחיים שקורים בזמן הנכון, בגיל הנכון, ברגע הנכון”, מוסיפה מילר. “אתה פוגש אדם שמתאים לך בדיוק, אולי זו יד אלוהים. הכל פשוט זרם בצורה מדהימה. דבר כזה קורה פעם בחיים. הילה היא מורה לריתמיקה, אז עולם הילדים הוא חלק ממנה, והשילוב בינינו הוא מושלם”.
שלשום עלתה תוכנית הטלוויזיה החדשה שיצרו השתיים, ״I Speak English״, שבה הן שרות שירים, מספרות סיפורים ומלמדות את הילדים אנגלית בדרכן המקורית – הררי בדמותה של “היללי” ומילר בדמותה של “סבתא סוזי” או “סוזי סורפרייז”. התוכנית משודרת במקביל בערוץ הכוכבים, ב־YES, ב־HOT, בסלקום TV, בפרטנר TV ובאפליקציית יוקיד. נוסף על כך הן מארחות בתוכנית כוכבי ילדים כמו יובל המבולבל, מני ממטרה וקוגומלו.
עוד בטרם עלתה בטלוויזיה, השתיים העלו פרק פיילוט של התוכנית לרשתות החברתיות. “זה היה כמו כדור שלג”, אומרת הררי. “ראינו שיש יותר ויותר פידבקים והתעניינות, וזה תפס עניין תקשורתי ומצאנו את עצמנו בהרפתקה שלא ידענו שהיא תגיע לממדים כאלה. משם הדרך עד לקבלת תוכנית טלוויזיה הייתה מהירה. החיבור של סוזי ושלי חזק, וכנראה שמרגישים את זה”.
עולם גלובלי
מילר (69), ילידת ארצות הברית, עלתה לישראל בשנת 1971. זמן קצר לאחר מכן הצטרפה ללהקת “האחים והאחיות”, אחת הלהקות המצליחות ביותר בסבנטיז עם להיטים דוגמת “כמו בלדה”, “עיר שלום”, ו”אלוהים מרחם על ילדי הגן”. במקביל, הצטרפה למשדרי לימוד השפה האנגלית בטלוויזיה הלימודית וכיכבה בשנת 78’ בתוכנית
״Sing A Song״, שבה גילמה את דמותה של “סוזי סורפרייז”, מריונטה המדקלמת באנגלית את הפעולות שהיא מבצעת. “כשעליתי לארץ, הגעתי כמעט ישר לטלוויזיה החינוכית והתחלתי להופיע בה”, מספרת מילר. “בשנות ה־70 השתתפתי וגם כתבתי חלק מהפרקים של תוכניות לימוד אנגלית לילדים כמו ״Here We Are, Neighbours" ו״Sing A Song״, התוכנית שבה נולדה הדמות של ‘סוזי סורפרייז’. עבדתי על התוכנית הזו עם הפרטנר המקצועי שלי ג’רי היימן. הוא היה מצלם אותי שרה את השיר הידוע. היה אז ערוץ אחד בלבד, ושידרו את השיר הזה מהבוקר עד הלילה בטלוויזיה הלימודית, והדמות הזו הוטמעה חזק, בעיקר בשידורים החוזרים. תמיד ידעתי שאני אוהבת לעבוד עם ילדים, אולי כי אני ילדה מגודלת ושטותניקית”.
לאחר שעזבה את הטלוויזיה הלימודית, פיתחה מילר קריירת סולו כזמרת קאנטרי־פולק והופיעה בארץ ובחו”ל. הררי (47) החלה את דרכה כילדת פסטיגלים באמצע האייטיז. לאחר שירותה בלהקה צבאית החלה לפתח קריירה מוזיקלית, הקליטה כמה להיטים, בהם “אנשים אומרים” ו”זה היה ביתי”, חידוש עם “כלא 6” לשיר של מני בגר. “במקביל ל’זה היה ביתי’ ולהוצאת אלבום הבכורה שלי ב־2005, למדתי תואר ראשון במוזיקה וחינוך מוזיקלי כי ידעתי מראש שאני רוצה לעבוד עם ילדים”, אומרת הררי. “זה משהו שאני עושה לאורך המון שנים. לעבוד עם ילדים וללמד מוזיקה זה מאזן אותי”.
סוזי, דמיינת שתהיי כוכבת ילדים בגיל 69?
“אני לפעמים צריכה לצבוט את עצמי ולהבין שזה קורה ושזה לא חלום. יש לנו ביקוש גדול להופעות ואנחנו מקליטות, ואני מרגישה את ההתעניינות כמו בימים ההם וזה מרגש אותי. כל מה שזמרת, ואני זמרת בכל מהותי, רוצה – קורה לי. גם אומנים ותיקים בגילי אומרים לי: ‘סוזי זה כל כך יפה שחזרת’. רוב האומנים בגילי לא כל כך עובדים, או עובדים ולא שומעים עליהם”.
מה ידעתן זו על זו לפני שנפגשתן?
הררי: “גדלתי על סוזי ועל התוכניות והשירים שלה”.
מילר: “שמעתי על הילה וידעתי שיש לה הצגות ותוכניות לילדים. יש לי 14 נכדים, אז הם ראו את כל התוכניות של הילה. אבל גם כשצפיתי בה בטלוויזיה, לא חלמתי שיבוא יום ונעבוד ביחד וניצור תוכנית ללימוד אנגלית. זה ממש כיף”.
היה לכן ברור מלכתחילה שתכוונו ליצירת תוכנית ללימוד אנגלית?
מילר: “אני חושבת שכן, כי יש הרבה תוכניות לילדים והופעות רבות, אבל אין תוכנית ללימוד ילדים בגילאי 3־7. שאלנו את עצמנו איך אפשר לתת להם את ההבנה המיידית של אנגלית, בלי הצורך לקרוא לאמא או למורה? אין כזה דבר. כל השירים, שאת חלקם אני כתבתי ואת חלקם הילה כתבה, מיועדים בדיוק למטרה הזו”.
הררי: “ברגע שהבנתי שאני מתחברת לסוזי – היה ברור לי שנלך על לימוד אנגלית לילדים כי אין מה לעשות, ‘סוזי סורפרייז’ זו אוטוריטה ללימוד אנגלית בארץ. כל האנשים מגיל 40 פלוס יודעים מי זו ‘סוזי סורפרייז’, הם גדלו עליה. הרצון הוא לחשוף את הקטנטנים לשפה האנגלית מגיל צעיר בצורה מכוונת מאוד. אנחנו חיים בעולם גלובלי והאנגלית שולטת”.
מילר: “אנחנו מטמיעות בילדים את האהבה לשפה האנגלית, וזה נוסך בהם ביטחון עצמי. הם מרגישים טוב עם העובדה שהם למדו שפה חדשה, וזה חשוב לנשמה של הילד ולביטחון העצמי שלו”.
שני כובעים
בפרק הראשון בתוכנית, ששודר שלשום, משתפות השתיים פעולה עם כוכב הילדים קוגומלו ועוסקות בנושא שאיננו רגילים לראות בתוכניות ילדים: הורות להט”בית. “כבר 22 שנה אני מלמדת מוזיקה בגנים, ובמשך השנים תמיד לימדתי שירים כמו ‘אמא יקרה’ ו’לאבא שלי יש סולם’ וכו’”, מספרת הררי. “עם השנים התחלתי להרגיש לא בנוח, כי אם בעבר היה המודל הקבוע של אבא, אמא וילדים, אז בשנים האחרונות נולדו עוד מודלים כמו אם חד־הורית, אב חד־הורי, אבא ואבא, אמא ואמא. הבנתי שאסור לנו לתת לילד כלשהו להרגיש לא בנוח או מקופח. בעולם ספרות הילדים יש יותר תכנים בנושא הזה, ודווקא בהיבט המוזיקלי כמעט אין. סוזי ואני רצינו לתת לזה מקום”.
“חשוב שילד ירגיש טוב עם עצמו”, מוסיפה מילר. “יש הרבה סוגי משפחות וצריך לתת את מלוא הכבוד לכל ילד באשר הוא. נושא הלהט”ב חשוב לנו. יש כל מיני אהבות, וצריך לכבד כל אהבה וכל משפחה”. עבור מילר מדובר בקאמבק המושלם, לנוכח העובדה שמאז 1982 כמעט לא הופיעה על המסך הקטן. “ילדים קטנים באים אליי וקוראים לי ‘סבתא סוזי’, אני מסתכלת עליהם ולא קולטת את הפופולריות הזו”, אומרת מילר. “אני רגילה שבני 30 פלוס ניגשים אליי, כאלה שמזהים אותי בגלל להקת האחים והאחיות או ‘סוזי סורפרייז’, ופתאום ילדים בני 3 צועקים לי וזה מפליא אותי. זה משהו יוצא מן הכלל”.
“זו חוויה בין־דורית”, אומרת הררי. “ההורים והסבים והסבתות מתרגשים לראות את סוזי, והעובדה שהם יושבים עם הילדים ושומעים אותנו מבצעות, מלבד שירים מקוריים, גם מחרוזות מהשירים שהיא שרה בטלוויזיה הלימודית בסבנטיז - זה מרגש מאוד”.
מה השתנה בעולם הילדים מאז ועד היום?
מילר: “השתתפתי בפסטיבלי הילדים של אז, והייתה יותר תמימות. היום הילדים מסתובבים עם אייפונים. אבל גם התכנים התמימים שהילה ואני עושות, באווירה ההיא, מתקבלים בחום ובחיבוק על ידי הילדים, וזה מוכיח שתכנים איכותיים מדברים לילדים בכל תקופה”.
הררי: “פעם הייתה תמימות שכנראה לא תחזור. בחתך הגילאים שלנו, עד גיל 7, ההורים שולטים בתכנים של הילדים, לפני שהילדים מגיעים לטיקטוק, ואנחנו מקבלות פידבקים כל כך טובים מההורים, שמספרים כמה כיף להם לחשוף את התכנים שלנו לילדים שלהם”.
בימים אלה השתיים כבר כותבות חומרים לעונה הבאה של התוכנית ומופיעות ברחבי הארץ במופע משותף. “רוב המופעים שלנו כרגע הם לילדים, אבל התחילה התעניינות בסוזי ובי כזמרות גם בעולם הבוגרים”, אומרת הררי. “הקלטנו גרסה מיוחדת ל’כמו בלדה’ שסוזי שרה בלהקת האחים והאחיות, וזה יצר התעניינות מיוחדת בנו בתור ‘הילה הררי וסוזי מילר’, הפעם לא כ’סבתא סוזי’ ו’היללי’. שני כובעים שונים שלנו”