סופגניות. כדור עגול ושזוף שברחתי ממנו כל השבוע, נמנעת מלהביט ישירות לריבה שבמרכזו. הסופגניות האלה היו בכל מקום: מלפניי, מאחוריי ומצדדיי בעבודה, בנסיעה עירונית בין מאפיות ואפילו סמוך לבר בו צפיתי בגמר המונדיאל – אירוע שלעולם לא קרה בחיי. לא לצפות במשחק כדורגל ובטח שלא באופן קולקטיבי. זה כבר לשיחה אחרת. בקיצור, עד שהתחמקתי מהסופגניות בחרדת קודש מצאתי לביבות, וזה כל מה שאני זוכרת. לשדה תפוחי האדמה שקיפד את נפשו, שלום. מנסים להתמודד עם עודף המזון שהביא חג האורים אל מחוזותינו? תפתחו את הנטפליקס, ריכזתי עבורנו את מה שטוב באמת.
עוד סיפור אחד של הצלחה, עדיף שנסגור את האורות | ביקורת
לעבור את הקיר: The Wedding Plan
נועה קולר. אחת מהשחקניות המוערכות ביותר בישראל ובראש הרשימה הפרטית שלי. הרבה לפני שירה שטיינבוך שנכנסה לכולנו ללב, קולר עמלה לילות כימים כדי לעבור את הקיר הזה, סליחה על הקלישאה השחוקה. ואז זה קרה.
הרגע שפרץ עבורה את הסכר הזה, בין להיות שחקנית לבין להיות שחקנית שמצליחה ולו במילה אחת להשפיע על כל כך הרבה אנשים, הוא 'לעבור את הקיר' של רמה בורשטיין מ־2016. שלושה פרסי אופיר בכלל לא מותירים שום מקום לספק, אבל למקרה שלא צפיתם, הנה סקירה קצרה ללא ספוילרים.
מיכל (קולר), חוזרת בתשובה בת 32, אמורה להגיע לרגע השיא של חייה הבוגרים - להתחתן עם בכיר לבה גידי, כאן ארז דריגס, אירוניה נהדרת מאחר ומדובר באקסים שבראו יחד את 'חזרות' המופלאה. חודש לפני היום הגדול, מחליט גידי לבטל את החתונה ולהותיר את מיכל לבד.
אחרי לא מעט סבבי שידוכים כושלים, מייגעים והזויים, מחליטה מיכל באופן רשמי שהיא מתחתנת, וזה יקרה בנר השמיני של חנוכה. אז הכלה המיועדת ממשיכה בהכנות לחתונה, שוכרת אולם, ומודיעה לכולם שאם שמלה כבר יש, ואפילו קייטרינג, קטן על הקדוש ברוך הוא למצוא לה חתן. בסרט משחקים גם עמוס תמם בתפקיד בעל האולם ועוז זהבי בו תפגוש מיכל בניסיון להתנתק מהכל, ואסור לי להגיד עוד פן אפלוט ספוילר חטוף.
מה שכן אני יכולה לומר זה ש'לעבור את הקיר', הוא סרט כל כך טוב. הסרט מראה בכנות כמעט נאיבית כמה שוכחים לפעמים מה זאת אמונה, כמה כוח יש בה, ובעיקר כמה אפשר לצמוח גם כשנמצאים בצומת טי איפשהו בתחתית. בלי שביב של ציניות. יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים בסרט והם ראויים לתשואות, אבל אם אסיים כפי שהתחלתי - נועה קולר הוכיחה בפעם המיליון שאין דמות שהיא לא יכולה לגלם, ואיזה כיף לנו שאנחנו זוכים לראות את זה פעם אחר פעם.
נראתה לאחרונה: Gone Baby Gone
ואם אנחנו כבר בסרטים שאמנם לא מוגדרים כחדשים אבל בהחלט שמורים אצלנו בלקסיקון במקום של כבוד - קבלו את הסרט שמככב כבר כמה שבועות בראש טבלת הצפייה שלנו, הישראלים אניני הטעם.
כשמו כן הוא, הסרט עמוס הכוכבים ביניהם מורגן פרימן, עוסק בהיעלמותה הפתאומית של ילדה בת 4 משכונה לא סימפטית במיוחד בבוסטון שבארצות הברית. לאחר שהשוטרים האמונים על הפרשה לא מצליחים להוביל לקצה חוט, משפחתה של הנעדרת מחליטה לשלוח שני בלשים פרטיים לזירה כדי למצוא תשובות.
התשובות הללו שחיפשו אכן יגיעו, אבל הן יובילו לשרשרת התרחשויות שדי תהפוך את הקערה על פיה. בין לבין, תצליח התעלומה הזאת לגרום לכם להביט על המסך בנשימה עצורה, גם אם זו הפעם החמישית שבה נראיתם לאחרונה מול הסרט. נשמע מופרך? תנסו.
את האורח הבא אין צורך להציג - עם דייויד לטרמן: My Next Guest Needs No Introduction - with David Letterman
ה־24 לפברואר 2021. לפני כמעט שנה, נכנסו כוחות רוסים אל שטחי אוקראינה וכיתרו אותה מכל עבר. בן רגע, הפך נשיא אוקראינה המופצצת וולודימיר זלנסקי, שבכלל החל את חייו הציבוריים כקומיקאי אהוב, לגיבור בעל כורחו. הוא התחייב להשיג את עצמאותה של אוקראינה שוב, עודד את המשפחות שנקרעו ונותרו ללא קורת גג, והבטיח שזה לא הסוף.
מי כמונו יודעים שיש שני צדדים למטבע, אבל כל זה לא גורע מההרואיות שמפגין זלנסקי לאורך כל הדרך. גם בתוך התופת הגדולה הוא לא מסכים לוותר לאויבו המושבע, הלוא הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ומשמש כמודל להרבה עוצמה עבור האוקראינים המבועתים.
זאת כנראה הסיבה בגנה החליט הקומיקאי והמנחה האמריקאי דיוויד לטרמן לנסוע את כל הדרך עד לקייב שבאוקראינה כדי לערוך איתו שיחה אחד על אחד מול עיניהם של מאות אלפי צופים. יהיה לכם עצוב, לעיתים מצחיק, בין לבין גם מרגש, אבל בעיקר תהיה לכם תחושה של 'איזה כיף שצפינו'. כך עושים טלוויזיה.
חלום של בית: Dream Home Makeover
יש גיל מסוים המסמל יותר מכל את ההפיכה הבלתי צפויה מנערה לאישה. ככה פתאום. הרגע הזה, חברים, נעוץ בחיבה לתוכניות עיצוב הבית, שמחליפות את חזותן משומר מסך בזמן שמבשלים לחלק חשוב מהחיים הבוגרים. אחרי זה כמובן יופיעו תופעות הלוואי המוכרות כמו הזמנת מוצרי עיצוב לבית מחו"ל, סיבובים תכופים באיקאה, ואיך לא - אפילו רכישת ראנרים למרכז השולחן. במידה והמילה הזו אינה מוכרת לכם, אתם במצב טוב.
אם בכל מקרה אתם נהנים מעיצוב הבית ומוצריו, 'חלום של בית', הריאליטי שבורא למשפחות אמריקאיות את הבית המושלם עבור צרכיהם המדויקים, בדיוק חזרה אל המסך לעונה רביעית וטובה לא פחות מהקודמות.
שיי וסיד, המוחות מאחורי הרעיונות העיצוביים החדשניים, מצליחים לתרגם את חלומות המשתתפים למציאות, והם עושים זאת בכל כך הרבה חן, שהיה עובד גם אם היו מותירים את מלאכת העיצוב למישהו אחר. התבגרתם? בואו. לא התבגרתם? בואו גם.
אמילי בפריז: Emily in Paris
תגידו שלום, שוב, לאמילי קופר, מנהלת שיווק צעירה ורעננה משיקגו, שמחליטה לטלטל את חייה כמו בועות השלג האלה בחנויות מזכרות, ולעבור לפריז בעקבות הזדמנות מקצועית. את המסע שלנו עם אמילי התחלנו בשתי העונות הראשונות של הסדרה, במהלכן הכירה את התרבות הצרפתית ובעיקר התוודעה לחייה האהבה שלה, ולא נפרט.
מצטערת לאכזב - העונה השלישית, ובכן, נראית די אותו דבר. לא להיבהל: לילי קולינס שחקנית לא רעה, הדמות כיפית והעלילה סבירה, אבל מה? יש ריח של משהו שלא היינו אמורים להשאיר מחוץ למקרר.
כדי שסדרה תצליח לעבור את מחסום העונה החדשה, היא חייבת לשמור על קשר ברור לעונה הקודמת, אבל כן להעניק איזשהו ערך מוסף למי שלא פרש לפני. זה עבד בעונה השנייה, אפילו באופן די מרשים, אבל כאן, בעוד רצף של בנים, עבודה, בנים ומבטא צרפתי, הלכתי לאיבוד במחוזות החלומות בהקיץ. תמיד תישאר לנו את פריז, אמרו פעם; אני נשארת עם פריז של העונות הקודמות.