“קמח לבן, כסף שחור", הוט VOD, הוט HBO
מלו, בעלת חנות, מתגוררת בפרבר יוקרתי מחוץ לשטוקהולם. ליאנה, אם לילדה, בת זוגו של אסיר שנלכד בעקבות שוד של 47 מיליון קרונות, חיה באופן קבוע על סף העוני. מצבה הכלכלי של מלו מתדרדר בעקבות סגירת החנות, היא יוצאת ליער לעשות מדיטציה ותוך כדי כך מוצאת את התיק שבו החביא בן זוגה של ליאנה את 47 מיליון הקרונות ששדד.
היא יוצאת לחגיגת קניות, רוכשת גרדרובה חדשה ונוצצת, כיזמית מטבעה ומתוך כוונה להלבין את הכסף המזומן שמצאה שוכרת מאפייה וגם מעסיקה עובדת חדשה: מי אם לא ליאנה, שנכנסה למאפייה במקרה.
בינתיים מתלבש המשרד להלבנת כספים על מלו, והשאר יסופר בתולדות שוודיה בסדרת הפשע השוודית בעלת החן הזו. נחמד לצפות בפושעים שוודים. יש בהם משהו צנוע ולא מדויק כמו אחיהם, נגיד, באמריקה. הם לבושים כמו שלומפרים. הם רובצים על ספות איקאה זולות. הם נהנים מסדרות אנימציה ילדותיות. תא הכלא שלהם, כשהם נלכדים, פרטי, מרווח, שוודיה הקלאסית לכל עבריין ישראלי.
לראות או לוותר: סדרה בהחלט מומלצת לכל פושע ישראלי. סע לשוודיה. תפשע שם. כשיתפסו אותך, בטוח תיהנה יותר. גם אנחנו. לראות.
NBA, ערוץ הספורט
בקדימון קבוע, שאין דרך לתאר אותו מלבד בלוף, מתהלל ערוץ הספורט בשידוריו מליגת ה־NBA. ערוץ הספורט לא משדר את ליגת ה־NBA. ערוץ הספורט משדר את דני אבדיה.
אבדיה הוא אכן ישראלי, צמח כאן, אכל איתנו מאותו מסטינג, אבל הוא גם שחקן בודד מבין מאות השחקנים בליגה הטובה בעולם, וקבוצתו, הוושינגטון וויזארדס, היא אחת מבין עשרות קבוצות המשחקות בליגה הטובה בעולם, ויותר מכך - אבדיה, בהשוואה לשחקנים רבים ב־NBA הוא שחקן יעיל בהגדרה רחמנית, ארנבת בהגדרה מדויקת יותר, וקבוצתו האפורה רחוקה מתואר המרעננת הרשמית של ה–NBA.
ואף על פי כן, בכפייתיות בלתי מובנת, משדר ערוץ הספורט עוד ועוד את משחקיה האפורים של וושינגטון, אגב מעקב וניתוח כל מהלך ושיהוק וגיהוק של אבדיה - מפורט הרבה יותר מזה שזוכה לו, נגיד, הכדורגלן הטוב בעולם ליאו מסי: הנה אבדיה לוקח ריבאונד, הנה הוא מוסר, אבדיה ירד לספסל, אבדיה עלה מהספסל, נראה שאבדיה ספג מכה באצבעו, עכשיו חובשים אותו, ויש! אבדיה קלע סל! (לא קורה הרבה), ואבדיה פה, ואבדיה שם, ואבדיה כל העולם (ומסי בוכה).
כאילו אין יוקיץ', כאילו אין דונצ'יץ', כאילו אין זאיון וויליאמסון, כאילו אין ג'ה מוראנט, כאילו נעלמו מהעולם כל השחקנים הנפלאים המשחקים ב־NBA, כל הקבוצות הנהדרות המרחפות שם מעל גבי פרקטים, תקוע ערוץ הספורט בקיבעון שלו על וושינגטון וויזארדס ואבדיה, ולא מרפה. אבדיה מוסר? להדפיס כותרת ראשית! חובשים לו את האצבע? לשלוח ניידת מד"א לנתב"ג! לטלפן לביידן!
מסי? מי זה מסי? עכשיו מלגלגים על קייל קוזמה שקלע רק 33 נקודות במשחק. מה זה 33. אבדיה קלע 9. זו תרומה! לגלוג, זלזול ולעג גלוי, אגב, הם כלי שידורי ששני הטאלנטים הזוהרים בשמי הכדורסל באולפן בישראל, עידו גור ושמחה ריגר, עושים בו שימוש תכוף. על הכוונת שלהם יושב בדרך כלל מאמן וושינגטון, ווס אנסלד JR.
ביבשת ישראל הגדולה הם לא היו מעיזים לפתוח ככה פה בשידור על, נגיד, עודד קטש, אבל בסופו של דבר מדובר באמריקה הקטנטונת, ולורל והארדי האלה הרי כל כך טובים ומבינים יותר במקצוע מאנסלד, וכשאתה שומע אותם, לא ברור לך איך הנהלת הקבוצה האמריקאית עוד לא מינתה את גור לג'נרל מנג'ר ואת ריגר, במיוחד לאור ניסיונו במכבי חדרה, למאמן ראשי.
במיוחד כשהוא מנתח מהלכים במשפט המורכב והחכם “תאמין לי...". וזהו, אגב. סוף ניתוח. אני מאמין לו. בהחלט. עד הפלייאוף אני גורר איתו ועם הכוכב השני בווליום אפס. בפלייאוף אני כבר קונה מינוי של ה־NBA.
לראות או לוותר: לאוהבי NBA אפשר לראות רק במינון זהיר שרושם רופא, אבל רק בווליום אפס.