יותר מדי פעמים צפיתי בסדרות שהציגו עולם אוטופי, מהסוג שמהלל נשים יפות, מחבק שאפתנות ומקדש את ההצלחה. סדרות כאלו אמנם היו לי כאסקפיזם מושלם, המאפשר מעט להביט החוצה על החיים היפים של הדמויות הבדיוניות, ולקוות לכאלה משלי. אך אמש (שני), צפיתי בפרק הראשון של הסדרה "גוף שלישי" של קשת 12, שעורר בי בדיוק ההפך. יצאתי עם תחושות של ייאוש, אכזבה, כבדות, מירמור ותסכול - וכשמשהו מעורר בך משהו, סימן שהוא בכיוון הנכון.
הסדרה הישראלית, שנוצרה על ידי שירה חדד, דרור משעני ושי קפון (שגם ביים), היא המראה המדויקת דרכה נשקפים כל הקשיים של החיים, באופן כזה שמבוזר בין הדמויות ומאפשר לקהל הצופים להזדהות עם כל אחת מהן, דווקא מהמקום הכואב. אם אחת במצב כלכלי טוב אז היא לא יכולה להיכנס להיריון, כשאחרת יכולה להיכנס להיריון היא חווה קשיים כלכליים בעקבות הורות יחידנית, והאחרות? מתה כבר לגלות מה דפוק בהן.
"גוף שלישי" מגולל את סיפורם של הזוג הנשוי עידו ואלי אברהמי (יהודה לוי ורותם סלע), שנקלע לקשיים להביא ילד לעולם. אחרי חמש שנים של טיפולי פוריות וארבע הפלות, השניים מבינים שאין מנוס מהליך פונדקאות ופונים לעזרה חיצונית. בשלב זה נכנסת חן בן עטר (גל מלכה), אם חד הורית לילד בן עשר והאקסית של יניב (איתי תורג'מן) , שבעקבות מצב כלכלי קשה היא חיה יחד עם בנה אצל אביה פליקס (מוריס כהן) ומחליטה להפוך לפונדקאית על מטרת לאושש את משפחתה. עוד נכנסת לתמונה דמותו של תומר חמו (ליאור רז), במאי קולנוע שמגיש את תסריטו לאלי, ובמקביל מפתח מולה מערכת יחסים עוקצנית שמרמזת על רומן אסור.
הפרק הראשון בסדרה התחיל עם אווירה קשה של ייאוש, כאשר כל אחת מהדמויות נמצאת בדיוק ברגע השפל הכי עמוק שלה. וכפי שכולנו כבר יודעים ומבינים, מהמקומות האלה הדברים יכולים לטפס הכי גבוה, או לחילופין להתרסק בעוצמה. באופן מדוקדק, יוצרי "גוף שלישי" דאגו להעביר אלינו בדיוק את מה שמרגישות הדמויות, אם באמצעות סצנת ההפלה שוברת הלב של אלי או באמצעות חיפוש העבודה המתסכל של חן - העיקר שהצופים בבית יחוו את המועקה שטיילה בין מסדרונות סט הצילומים.
מצד אחד, להרגשתי התחושות הקשות שניסו להעביר היוצרים בהחלט היו שם, ועם זאת, התעוררה בי השאלה - האם זה עשה עימם חסד? כשמתחילים סדרה עם אנרגיה ירודה, לווא דווקא שהיא תצליח לסחוף אחריה קהל, פשוט מהסיבה שאנשים בדרך כלל יעדיפו שמסך הטלוויזיה לא יהפוך למראה לכל הצרות שלהם. מצד שני, רבים אוהבים לצפות בתרחישים וסיטואציות שמדמות את שלהם, בטח כשמי שמגלם אותם הם יהודה לוי או רותם סלע, אז אולי הפעם זה ישחק לטובתם?
ההתחלה של הסדרה מתעתעת ומבלבלת, ואני עדיין בספק עם עצמי אם אהבתי את הנשימה הכבדה שלקחתי בסוף הפרק, אך במבט קדימה - היא יכולה להיות הצלחה ענקית. עם קאסט כל כך משובח, תסריטאים טובים ובמאי אלוף, קשה לדמיין לאן העלילה תתפתח ומה היא תגיד לנו, אבל אין ספק שמשהו צריך לקרות. מזל שיש על מי לסמוך שיעמיד עוד סדרה ישראלית על המדף הצפוף של ההצלחה, גם שם מעבר לים.
