צריך לומר את האמת: פמלה אנדרסון היא אישיות מוכרת ברחבי העולם בגלל צמד הציצים שלה (שלמעשה גם לא לגמרי שלה). היא לא גילתה חלבון חדש המועיל למיגור הסרטן. היא לא שברה שיא עולם בקפיצה במוט. היא לא האכילה ילדים גוועים ברעב אחרי בצורת באפריקה.

היא שיחקה ב"משמר המפרץ", שם - במהלך הריצות להצלת טבועים - זכה החזה המתנועע והמקפץ שלה לשיא של מספר צילומי תקריב, ומכאן הייתה הפריצה של פמלה לכיוון הצמרת העולמית בלתי נמנעת. אחר כך התפרסמה קלטת הסקס עם בעלה דאז, טומי לי, והמוניטין של פמלה כבר היה חסר מעצורים.

מותר, קורא נכבד, לא להתרשם? הרי הטריק הזה מוכר בכל העולם. אנחנו יכולים להריץ אותו אפילו בישראל. קחו למשל נערה - דמיונית כמובן - בעלת חזה מפותח, לא לגמרי מוכשרת מלבד זאת, שבצו אותה, נגיד, באופרת סבון, הנחו את הבמאי להלביש אותה בבגדים חושפניים ובואו אחרי עשר שנים. אתם הרי יודעים מה תמצאו שם: כוכבת. רוקדת בטלוויזיה (קצת בצליעה), שרה בפסטיבלים (ומזייפת), סיפור הצלחה. אז מותר, קורא נכבד, לא להתרשם? אז ככה פמלה אנדרסון. בחורה נחמדה, אין ספק. ולא תמיד החיים חייכו אליה. אבל מחזה מפותח לעשות סרט של שעתיים?

# לראות או לוותר: שווה למי שמחפש רכילות באורך שעתיים. אחרת, לוותר. 