בקיץ 2006, השחקנית עמית פרקש, אז אלמונית בת 17 מקיסריה, צמררה מדינה שלמה כששרה את השיר “מיליון כוכבים” בהלווייתו של אחיה, סרן תם פרקש, שנפל בהתרסקות מסוק אפאצ’י במהלך מלחמת לבנון השנייה.
“נפילתו של תם, חבר שלי, תפסה אותי בהיערכות לקראת אלבום בכורה, שמתוכו כבר יצא השיר ‘בוא לים’, שנבחר מיד כשיר השבוע של ערוץ 24”, מספר יפתח (יפתי) קרזנר, יוצר השיר ההוא. “במלחמת לבנון השנייה בני הגיל שלי היו מעורבים לראשונה בלחימה בעוד שאני עדיין לא גויסתי מסיבות רפואיות".
"בדיוק הייתי בדרך הביתה מעבודה באולפן כשתפסה אותי הידיעה על תם, שהיה חבר ושכן שלנו בקיסריה. כשבאתי לנחם את משפחתו, השיר כבר היה כתוב. זו הייתה ההתמודדות שלי עם ההלם והכאב, משהו שלא הרגשתי בכל החיים שלי עד אז. כתבתי ספונטנית בלי לדעת מה ייעשה עם השיר ומי יבצע אותו, אבל מול עיניי הייתה עמית, אחותו של תם".
"כשניגשתי אליה והשמעתי לה את השיר, זה היה רגע מאוד־מאוד מביך, ואין לי מושג מניין הייתה לי התעוזה לכך לאחר שזה עתה קרה לה האסון הכי נורא בחייה. היא באה איתי לאולפן ובעצב גדול מהול בתמימות היא הקליטה את השיר בטייק אחד, וזה מה ששומעים עד היום. הספקנו להעלות את ההקלטה על תקליטור, שהשמעת הבכורה שלו הייתה בהלוויה”.
יפתי, 37, הוא בנו של איש העסקים עופר קרזנר, קונסול הכבוד בישראל של אוקראינה. כילד פלא, כבר בגיל 10 הופיע ב”פספוסים” של יגאל שילון וב”מעגל” של אחיו, דן. “לקחו אותי בתור ילד דעתן ודברן”, הוא מספר. “גם השתתפתי בכל מיני תוכניות בחינוכית. חוויה בפני עצמה הייתה לי להשתתף לצד אריק איינשטיין בקלטת ‘כמו גדולים 2’. אריק היה שם נחמד בצורה יוצאת דופן והיה כיף להיות לצדו”.
לאורך השנים הוא הנחה תוכניות בערוץ הילדים ושיחק, אך נשאר במוזיקה. ב־2007 הוא הוציא את אלבומו היחיד, “הנה זה מתחיל”. כמוזיקאי תמרן בין ראפ קצבי לבין בלדות נוגות דוגמת “מיליון כוכבים” והשיר “אצלנו בגן”, שאותו כתב ב־2014, במהלך מבצע צוק איתן, לביצועה של הזמרת שי־לי עטרי. “שמונה שנים מפרידות בין שני השירים, אך הכאב נשאר אותו כאב, ואף פעם לא נעלם”, הוא אומר. “מצאתי שהדרך שלי להתמודד עם זה היא באמצעות המוזיקה”.
הוא עצמו עשה שירות צבאי מקוצר. “הפריע לי שלא גויסתי ונלחמתי כדי לשנות את זה”, הוא מספר. “כמי שבא ממשפחה מאוד ציונית, זה לא התאים לי. בסופו של דבר חוילתי ופעלתי שנה בקרב נספחים צבאיים”.
אונות שונות
בהמשך הוא סיים בהצטיינות לימודי משפטים במכללת שערי משפט. “אני לא מסוגל להצטמצם בתחום אחד”, הוא אומר. “גם אם אני לא כל כך מאמין באקדמיה, הלימודים בה היו מבחינתי מבוא לבאות”.
כיום הוא מייסד שותף בחברת “קיסתרה”, שאותה הקים ב־2015 עם שותפו שגב שילטון. החברה, שגייסה אשתקד 76 מיליון דולר, עוסקת בפיתוח טכנולוגיות ואלגוריתמים לשיווק ולהפצה עבור חברות ביטוח בענף הרכב בארצות הברית. לדבריו, בשנה שעברה היו לחברה הכנסות של מעל 100 מיליון דולר.
כיצד הולכים אצלך יחד המוזיקה וההייטק?
“לא רק שיש ניתוק מוחלט בין שני התחומים שלי, אלא יש גם ניגוד ביניהם שמחייב להפעיל אונות שונות במוח. אם בתחום העסקי, שההייטק הוא חלק ממנו, יש משהו קר, נטול רגשות, אז המוזיקה היא כולה רגש, שלא מומלץ לנהוג לפיו בביזנס. הרבה פעמים אני שם את הלב שלי על השולחן בלי הפרדה בין שתי האונות במוח שלי, וזה לא קל”.
מדוע בחרת לעזוב את המוזיקה לטובת הייטק?
“’לך, תעשה כסף!’, אבי אמר לי ורמז שהדבר לא ייתכן בעשייה במוזיקה. היה לי חיבור עם טדי שגיא (איש העסקים והמיליארדר - יב”א), שהיה חבר של אבא שלי ועסקתי למענו בחיבור חברות שיוכל לקנות. בעידודו נכנסתי להייטק עם רעיון ייחודי שפיתחתי, לאחר שמיזמים קודמים שלי לא צלחו. כעת, כשיש רווחים במיליונים, יש שלא מאמינים שכל הסיפור התחיל בכך שאני והשותף שלי השקענו 100 אלף שקלים כל אחד. עם זאת, אם כיום מישהו היה מתייעץ איתי אם לבצע את המהלך שעשיתי, הייתי מייעץ לו להישאר במוזיקה. כי המוזיקה זו האמת והיא מעל לכל”.
יש סיכוי שנראה אותך בפוליטיקה בעתיד?
“רוב הסיכויים שכן, למרות שאני מנסה שלא, בוודאי כשהביצה הפוליטית הפכה להיות כל כך מגעילה. כמי שאוהב את המדינה בכל לבו, אחפש לעשות משהו למענה. אני מקווה שכשאסיים את הפרק העסקי בחיי, יהיו לי הכוחות לעסוק בעשייה ציבורית”.
מה דעתך על הירתמות ההייטקיסטים למחאה נגד הרפורמה המשפטית?
“לדעתי, מי שהנושא בוער בו, מחובתו להביע את דעתו לכאן וגם לכאן. אין ספק שבתור הקטר של המשק חשוב שיישמע קולו של המגזר הזה”.