לא קל בימים הסוערים האלה לחברות החדשות למצוא נציג ליכוד שיגיע להתראיין בנושא המהפכה/הרפורמה - ובקיצור: המהפפורמה המשפטית. כלומר תמיד יימצא איזה ואטורי תורן, סילמן או שיקלי אפורים, אולי אפילו דיסטל אטבריאן מצווחת, אם אינה מצווחת בערוץ אחר, אבל אנשי השורה הראשונה, סלבס פוליטיים שכבר עשו את העצמות שלהם בתקשורת בקדנציות קודמות, ידירו רגליים משידור.

הרי למה להם להגיע לאולפן - הנושא כל כך נפיץ, נושא על גבו חטוטרות כל כך בעייתיות, ובטוח שטוב לא ייצא מהעניין. מה ייצא לי מזה, בטח אומרים לעצמם גלנט, ברקת, ישראל כ"ץ (משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר הנעדר) - עוד צרחות באולפן? יותר טוב להישאר בבית עם כוס תה ועוגה.

הבעיה גדולה יותר כשבאולפן נזקקים למישהו מהליכוד שיהיה מוכן לנהל דיון מושכל יחסית על - איך נגיד - חולשותיה של המהפפורמה המשפטית. יולי אדלשטיין, איש האצולה, הפך לדנידין הבלתי נראה לאנשי מפלגתו, ורפי רשף, יונית לוי, רביב דרוקר ודומיהם הם בוודאי בחזקת טריפה מבחינתו. לא - יולי על התה והרקיקים.

דוד אמסלם איבד מזוהרו בשבועות האחרונים. מפליא מה שקרטייה אחד יכול לעשות לבנאדם. פתאום נראה שהציבור נהיה קצת חסר סבלנות לשאגות של האריה הפרלמנטרי, ונראה שאמסלם הבחין בכך והחל להשקיע מאמץ בשינוי. את תמונותיו מכין חריימה ביום שישי הוא מחליף בשבועות האחרונים בדיוקנאות שלו נושק לאבני הכותל (כשצלמים שהזדמנו למקום, במקרה כמובן, מתעדים את התרגשותו העזה).

לא בטוח אגב שהכותל ישיב אותו לכיסא הנהדר של המרואיין המבוקש באולפנים. תפילות היו טובות לטלוויזיה של לפני 5,000 שנה. אם הייתי יועץ התקשורת שלו, הייתי ממליץ לדודי לצנוח עם חוטיני מגג בניין עזריאלי היישר לתוך הפגנת הנגד למהפפורמה. מעשה כזה ישיב אותו כמו טיל לצמרת העניינים.

גם מירי רגב התיישנה, וביחס לתת־הרמה המופגנת כיום היא כבר לא יכולה לעמוד בתחרות. אפילו דיסטל אטבריאן לא מרגשת, כשמתברר שכל ארסנל הנשק שלה הוא צווחות. אז מה עושים? מהיכן מביאים איזה ליכודניק חדש, אם לא ממש מהשורה הראשונה אז לפחות בעל משקל סגולי כזה שייצר לצופים תחושה שבאולפן מתנהל דיון משמעותי עם פיגורה ימנית אמיתית?

ונמצאה התשובה: דוד ביטן. יו"ר ועדת הכלכלה, ותיק, שר לשעבר, יו"ר הקואליציה לשעבר, חבר של נתניהו לשעבר, קצת עומד לדין פלילי באשמת עבירת שוחד, אבל מי שם לב לכך בימים כאלה, וגם מתנגד לבליץ המהיר של חקיקת המהפפורמה. מי טוב יותר ממנו?

ותוכניות אחר הצהריים והערב מסתערות בפה מלא ריר ובשיניים חשופות על ביטן בימים האלה בתאווה גדולה יותר משהיו קופצות על נועה קירל. ביטן באולפן הזה פה, וביטן באולפן ההוא, וביטן במאקו, וביטן רב עם ברדוגו בשידור חי, וביטן מאשים, וביטן מגונן - לפעמים מרוב ביטן נראה שיש יותר מדוד ביטן אחד שמדי בוקר נפגשים ומחלקים ביניהם את עבודתו של דוד ביטן, וכמותית, כשמסכמים את עבודתו של חבר הכנסת החרוץ, נראה שבאמת האפשרות הזו נכונה.

ביטן מספק את הסחורה. הוא איש אמיץ, לא הגיע לפזר קלישאות, לא חושש להתנגש עם בכירי מפלגתו, קורא בפירוש, לא ברמזים אלא במילים ברורות, לעצור את החקיקה ולחשוב איך עוצרים את הזעם ברחובות ואיך מייצרים קונצנזוס - איש אמיץ, כבר אמרנו? ורק שלשאלה הקטנה אם יצביע נגד החקיקה או בעדה הוא עונה שכמובן בעדה. זה עד כאן. כאן נגמר האומץ של כוכב הטלוויזיה החדש דוד ביטן. לראות או לוותר: לצפות בדוד ביטן? עדיף, כמו שאמר המנוח הדגול עלי מוהר, להתבונן בקיר ולראות איך מתקלף הצבע.