לפני כחודש וחצי עלתה לשידור בפעם הראשונה סדרת הדרמה של קשת 12 "גוף שלישי", והאמת? שהיא השאירה אותי עם לא מעט ציפיות להמשך. על אף שגם אז חשתי (ואני מצטטת את עצמי) "אנרגיה ירודה, אווירה של ייאוש ותחושת מועקה", ראיתי בה גם את היופי שבאותנטיות שלא באה לשחק משחקים ומציגה גם את הצדדים הכואבים של החיים.
חלפה לה העונה ושמונה פרקים שלמים כבר מאחורינו. על פניו, הסדרה גרפה במהלכה רייטינג מעולה, זכתה בפרסים בפסטיבל "סיריס מאניה" הצרפתי והפכה לנושא שיחה בכל מסדרון שחלפתי בו. ועם זאת, אני חייבת להיצמד לאינטגרטי שלי ולספר לכם על כל המחשבות הפחות טובות שעלו במוחי במהלך הצפייה בסדרה, שהייתה עבורי בזמנו "מראה מדויקת דרכה נשקפים הקשיים של החיים", ולצערי קיבלה טוויסט בעלילה והפכה למנופחת ומייגעת שגרמה לי לרצות לצעוק על הטלוויזיה: "אולי די כבר?!?!!?".
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
למי שלא סגור על הפרטים, "גוף שלישי" מגולל את סיפורם של הזוג הנשוי עידו ואלי אברהמי (יהודה לוי ורותם סלע), שנקלע לקשיים להביא ילד לעולם. אחרי חמש שנים של טיפולי פוריות וארבע הפלות, השניים מבינים שאין מנוס מהליך פונדקאות ופונים לעזרה חיצונית. בשלב זה נכנסת חן בן עטר (גל מלכה), אם חד הורית לילד בן עשר והאקסית של יניב (איתי תורג'מן) , שבעקבות מצב כלכלי קשה היא חיה יחד עם בנה אצל אביה פליקס (מוריס כהן) ומחליטה להפוך לפונדקאית על מטרת לאושש את משפחתה. עוד נכנסת לתמונה דמותו של תומר חמו (ליאור רז), "הסופר המיוסר" שעובד יחד עם אלי על הספר שלו, ובמקביל מפתח מולה מערכת יחסים עוקצנית שמתגלגלת לכדי רומן משונה.
לפני שאתחיל לבקר את הסדרה מכל הכיוונים, אתחיל ברשותכם בהתייחסות זריזה לליהוק הלא מאוד מוצלח של הסדרה. בתור התחלה, יהודה לוי ורותם סלע הם מצד אחד ללא ספק שחקנים מוכשרים בחסד עליון, אך מצד שני כבר כל כך הרבה שנים עמוק בתודעה שלנו, שנראה שכל מה שהם יכולים לעשות מעתה והלאה הוא להיות יהודה לוי ורותם סלע. כדי להוכיח את הנקודה שלי, תרפרפו בזיכרון שלכם ותנסו לבחון את עצמכם, האם קראתם להם לאורך הסדרה עידו ואלי? ואל תענו לי.
הבעייתיות השנייה בעיני היא הבחירה בליאור רז כסופר הדרמטי והמתוסכל, שמאוד לא מתחברת למי שהוא. להרגשתי, רק רציתי שהוא כבר ישלוף איזה אקדח ויהרוג מישהו, או פתאום יתחיל לדבר בערבית ויהפוך למסתערב קרבי. חן מלכה דווקא מאוד התאימה לי לדמות שהיא נבחרה לגלם והוכיחה שהיא שייכת לליגה של הגדולים, אבל גם במקרה הזה עוד יהיה לי מה לומר.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
האמת, מבאס אותי לכתוב את המילים האלה. כל כך רציתי ש"גוף שלישי" תסחוף אותי ותציג לי גם את חצי הכוס הריקה של החיים שבדרך כלל מתמלאת בעלילות של סדרות. אבל משהו בתחושת התקיעות, הכעס והרובוטיות של הדמויות בתסריט הקשה עליי לנתב את העניין שלי בסדרה למקום אוהד וגרמה לי לכמה רגעי קרינג' שבהם עצמתי עיניים לנוכח האירועים ועברה בי תחושת אי נוחות.
לאורך הסדרה ניסיתי פרק אחר פרק לתת לה צ'אנס אמיתי, ובסוף כל 50 דקות צפייה ניגשתי שוב אל אפליקציית ה"פתקים" בטלפון שלי ויריתי את כל מה שהרגשתי. להלן כמה ציטוטים מרגעי האמת: "אין פלואו", "טקסטים מדוקלמים", "התסכול הבלתי פוסק של כל דמות מקשה עליי להתחבר אליה", "כולם נעלבים כל הזמן", "אין שנייה אחת של עצירה של לופ הקושי האינסופי על מנת לראות את הצדדים הטובים שבסיפור", "ראבק, יש לכם ילד - תשמחו קצת" והרשימה עוד ארוכה...
וכדי שאהיה יותר ספציפית, אתייחס רגע לטלטלה שעוברת הדמות של אלי, שסופגת מכל הכיוונים גישה שלילית, עושה את כל הטעויות האפשריות ועדיין שומרת על קור רוח מעצבן. מה לגבי קצת לצעוק או להתפרק? כבר לא אופנתי לצאת מהכלים ב-2023? ומלבד זה, הרבה מהקשרים בין הדמויות הם כאלה המבוססים על חוסר תקשורת מרחיקה שיוצרת שסע עמוק עוד יותר בין כל המשתתפים (אופס, נשמע כאילו דיברתי על המצב הפוליטי). במקרה כזה, כשכולם משחקים ב"טלפון שבור" או "מי ישתוק יותר", אין באמת מקום לפתרונות.
רציתי סדרה כואבת שתחטט בפצעים העמוקים, שתכאיב לי בלב ותגרום לי להבין את הקושי האמיתי של אנשים הנמצאים בנעליים דומות לשל הדמויות ב"גוף שלישי". במקום זאת קיבלתי סדרה קיצונית בתגובותיה, שמוציאה הכל מפרופורציות ונותנת לחיים עצמם להתפרק רק בגלל אגו. כשאף אחת מהדמויות לא מוכנה לרדת מהעץ על מנת להתפשר, עמק השווה לא מגיע וגם לא מועבר הלאה לצופים, והקיצוניות משני הצדדים מרחיקה ומפלגת. ראינו את זה ברחובות בשבוע האחרון.
ונכון, דעתי היא דעתי ורבים שדנתי איתם בנושא בחרו שלא להסכים איתי והעידו על הסדרה, על פי טעמם האישי, שהיא "סוחפת" או "מטלטלת". והיא גם חודשה לעונה שנייה וזכתה בפרסים וכדומה. אבל אני לא מצאתי בה את הניצוץ שחיפשתי, לא ראיתי בה "עשה", אלא רק "אל תעשה". שגם הוא שיעור אבל בחייאת, מי רוצה ללמוד ככה?