לא פעם, לאורך הפגישה עם מגישת ערוץ 14 ליטל שמש בבית קפה בתל אביב, עוברי אורח ניגשים לשולחננו ומזהים אותה משידוריה בערוץ 14. אחד מהם אף אומר: “אני לוחש כדי שלא ישמעו פה ויתנפלו עליי שאני צופה בערוץ".
ליאור דיין תוקף בחריפות את ערוץ 14: ״משדר מציאות אלטרנטיבית, בושה וחרפה״
אחרי סערת הריאיון עם נתניהו: שוב תקלה בשידור בערוץ 14
“אין ספק שהמחאות וההפגנות תרמו תרומה גדולה מאוד לעלייה ברייטינג של ערוץ 14", טוענת שמש, "כי אנשים רואים בטלוויזיה ערוץ אחד שקורא לדבר הזה ‘רפורמה משפטית’ וערוצים אחרים שקוראים לזה ‘הפיכה משטרית’ ו’הפיכה משפטית'. יש מגישי חדשות שפותחים את התוכנית במונולוג קולח על למה כל אנשי מערכת הביטחון צריכים להתייצב נגד הרפורמה וקוראים לאנשים בטוויטר לצאת ולהפגין. הצופים מבינים שמה שמכרו להם כל השנים האלה בטלוויזיה כנראה לא היה תקשורת אובייקטיבית. הציבור בישראל לא מטומטם, הוא יודע היום בדיוק מה הוא מקבל בכל ערוץ ומה חושב כל עיתונאי".
אבל ערוץ 14 בעצמו משרת אג’נדה פוליטית ימנית
“בניגוד לערוצים אחרים, ערוץ 14 לא מסתיר את האג’נדה היותר לאומית־ציונית שלו. שאר הערוצים, באמתלה של אובייקטיביות, ניסו להראות במשך כל השנים שהם כאילו ערוץ מיינסטרים שפונה לקהל הרחב, אבל הם לא. המחאה הסירה את המסיכות מעל כל פני ערוצי התקשורת.
"אם ערוצי התקשורת לא ישכילו להבין שהציבור לא מטומטם ושהעם הזה מכיל בתוכו מגוון של דעות וזרמים, ושהם צריכים לפנות למיינסטרים ולא לברנז’ה מצומצמת שמרוכזת באזור חיוג 03 – הם ימשיכו לאבד את קהל הצופים שלהם. אנחנו לא עובדים בתקציבים שיש לערוץ 12 או 13, אין לנו תוכניות ריאליטי, אלא בעיקר אקטואליה וחדשות, ואנחנו צריכים להשקיע בתוכן איכותי של תחקירים וכתבות כדי לשמר את הצופים. זה בעיניי האתגר העיקרי של הערוץ".
בימים אלה שמש נמצאת בחזרות קדחתניות להגשת טקס פרס ישראל ה־70, שייערך במוצאי יום העצמאות ה־75 למדינה. “הנחיתי בעבר טקסים ממלכתיים, אבל זה טקס בסדר גודל אחר וזו התרגשות גדולה", היא מספרת. “בשבועיים האחרונים ראיינו את הכלות והחתנים של פרס ישראל, כל אחד עם סיפור חיים מעורר השראה, ואני פשוט יושבת שם בעיניים מזוגגות. זה כבוד מאוד גדול עבורי".
השנה, לנוכח המחאה, הטקס עורר לא מעט הדים פוליטיים. מה עמדתך בנושא?
“לא זכורה לי תקופה כזו של קיטוב וכזה קרע פנימי בעם. עצוב לי שהדבר הזה מגיע למוסדות ממלכתיים כמו פרס ישראל. הדבר הזה צריך להיות מחוץ לעסק, לא משנה כמה אנחנו לא מסכימים ומתווכחים על עניינים פוליטיים, צבאיים, ביטחוניים ומשפטיים. פרס ישראל הוא פרס שמשרד החינוך והמדינה מעניקים לאנשים גדולים בתחומם שתרמו לחברה הישראלית.
"אם עכשיו כל מחנה יתחיל להפנות אצבע מאשימה כלפי המחנה השני, אנחנו לא נצא מזה. הפגנות ומחאות הן מעשה דמוקרטי וראוי, אבל מכאן ועד להחרים ולשסות מחנה שלם בגלל אי־הסכמות פוליטיות ולערב בזה את פרס ישראל, זו פגיעה בדמוקרטיה. לא יכול להיות שכל פעם שעולה כאן שלטון ימין בעשורים האחרונים - אנשים יוצאים לרחובות ומפגינים. זה מעציב אותי ומראה את עוצמת הקרע, השנאה והגזענות שיש בעם. אלו לצערי דברים שהיו עשורים מתחת לפני השטח ועכשיו הם צפים. נוצר פה תקדים במחאה הזו שילווה אותנו שנים קדימה".
דגל אדום
נחזור לערוץ 14: מה את חושבת על הביקורות נגד הערוץ?
“בסוף השבוע האחרון הגיעו מפגינים להפגין מחוץ לבית של בעלי הערוץ בהרצליה, על מה הם מפגינים? אין מילה אחרת לתאר את מה שקורה כאן חוץ מסתימת פיות. משטרת מחשבות ממש, יש רק דעה אחת לגיטימית ואת כל השאר צריך לסגור. זה מחזיר אותי לניסיון של יאיר לפיד לסגור את ערוץ 14 ולניסיון לפני כמה שנים להביא לסגירתו של ‘ישראל היום’. אלה האנשים שמפגינים למען הדמוקרטיה? הם עושים הכל כדי למוטט אותה".
את חייבת להיות מזוהה פוליטית כדי להיות מגישה בערוץ?
“ממש לא. אף אחד מעולם לא אמר לי מה לשאול, את מי להזמין ולארח. בתוכנית שלי (‘המהדורה המוקדמת’ – ד"פ) חשוב לי שיהיה מאוזן. אני משתדלת להביא אנשים משני הצדדים. טלוויזיונית זה יותר מעניין כשאנשים מתווכחים מאשר לשמוע אנשים מביעים אותה דעה. בסוף אני רוצה לעשות טלוויזיה טובה ומעניינת. כן הייתי שמחה לראות גיוון כזה בכל הערוצים".
מה עמדתך האישית כלפי הרפורמה המשפטית?
“כל הצדדים יסכימו שמערכת המשפט זקוקה באופן נואש לרפורמה, לתיקונים ולשינויים. אין פה אזרח בישראל, גם בקרב הפוליטיקאים, מיאיר לפיד ועד גדעון סער, שלא אומר שצריך רפורמה. אלא שעלתה ממשלה, שכרגע אין לאופוזיציה אינטרס לראות אותה נשארת בשלטון, ונשענו על הדבר הזה כדי להפיל את הממשלה. הרפורמה נחוצה ויפה שעה אחת קודם. אני מקווה שזה ייעשה בהידברות ובהסכמה. השאלה היא אם האופוזיציה באמת רוצה להגיע לפשרה או שהיא רוצה להמשיך להלהיט את הרוחות ושאנשים יצאו לרחובות, כי יש הידברות, ועדיין אנשים מפגינים".
אין לך ביקורת על הממשלה הנוכחית בהקשר זה?
“כל הדבר הזה נוהל לא נכון מהרגע הראשון. לא הייתה כאן הסברה, היה שיכרון כוח שנבע מהעובדה שהם ראו את ממשלת השינוי עולה לשלטון ועורפת ראשים, ממנה תפקידים ועושה ככל העולה על רוחה. כשהתחלף השלטון, חברי הקואליציה אמרו לעצמם: ‘יאללה, נתנהג אותו הדבר’. הם רק שכחו שאין להם את התקשורת, את המשטרה, את מערכת המשפט ואת האקדמיה לצדם. הם נזכרו שהם לא שולטים פה כמו שהם חשבו, ואת הדבר הזה ייקח שנים לשנות. הם היו צריכים להתנהל יותר בחוכמה ולא להעלות בכל הכוח את החוקים. לכן הדברים נראים כמו שהם נראים עכשיו".
יצא לך כמגישה בערוץ למתוח ביקורת על נתניהו?
“בטח, אני חושבת שאם לא נבקר את נתניהו ונאגף אותו גם מימין אם צריך, מי יעשה את זה?".
לאחרונה סיפרה שמש באחד משידוריה כי שילמה מחיר על הביקורת הפוליטית שלה, כאשר יבגני זרובינסקי והיא החלו לשדר את "ציפורי לילה" בגלי צה"ל בתקופת הממשלה הקודמת. לדבריה, אחרי ארבע תוכניות מנהל התחנה צלצל אליה ואמר לה: “אתם מדברים יותר מדי על פוליטיקה". “ואז אתה אומר: כל מה שהלעיזו על ערוץ 14 - קורה במיינסטרים ובתחנה צבאית שאני משלמת עליה מכספי המסים שלי", היא אומרת כעת.
“בעיניי זה הרבה יותר מסוכן מכל הקריאות על הרס הדמוקרטיה. אם אין לי פה תקשורת שיכולה לבקר את הממשלה, זה דגל אדום יותר מכל דבר אחר. הועפנו מגלי צה"ל כי העזנו לבקר את הממשלה, שהייתה לשביעות רצונם של הברנז’ה ושל מנהלי תחנת גלי צה"ל. כעיתונאית, התפקיד שלי הוא לבקר את הממשלה".
בראש סדר העדיפויות
שמש (40), ילידת גדרה המתגוררת בשנים האחרונות בתל אביב, החלה כבר בגיל 12 לכתוב בעיתוני ילדים ונוער (“כולנו", “ראש אחד") ושידרה ברשת א’ תוכניות לנוער. “הייתי ילדה שוחרת צדק ואידיאליסטית, וכבר בגיל 13 הייתי עושה כתבות על עבדות ילדים באפריקה", היא מספרת. “כשהגיע הזמן להתגייס שלחתי בקשות להתקבל למיונים לגלי צה"ל, דובר צה"ל או ‘במחנה’, אבל לא שלחו לי זימון. ואז אמרתי לעצמי: אם אני לא הולכת לגלי צה"ל, אהיה קרבית, בעקבות אחי הגדול שהיה קצין בגולני".
את שירותה הצבאי עשתה כלוחמת במג"ב במשך שלוש שנים בגזרת איו"ש בזמן האינתיפאדה השנייה. בשנים האחרונות, בתפקידה במילואים, היא משמשת כקצינת הסברה בפיקוד העורף, ראש דסק אנגלית ואחראית על התכנים שיוצאים באנגלית מפיקוד העורף. “יש דברים שצריך להשאיר מחוץ לפוליטיקה", היא אומרת על מחאת המילואימניקים על הרפורמה המשפטית.
“לא יכול להיות שאנשים מנופפים במדים שלהם ושורפים צווי גיוס בשל ויכוחים פוליטיים. צה"ל צריך להישאר מחוץ למשחק הזה. נוצר פה תקדים מסוכן, ואני חושבת ששר הביטחון גלנט היה צריך לעמוד ולהגיד בצורה נחרצת שאין פה מקום לסרבנות. זה פוגע בצה"ל ומחליש אותו. הוא גם יצא בהצהרה בניגוד לדעת ראש הממשלה כשראש הממשלה היה בחו"ל, גם הראה פילוג בקואליציה וגם קרא לעצור את הרפורמה בטענה שזה מחליש את צה"ל. מה שמחליש את צה"ל הוא העובדה שמשתמשים בסרבנות ככלי מיקוח פוליטי, וזה דבר אסור. לא שמענו גם את הרמטכ"ל עומד בצורה נחרצת נגד זה. זה דגל אדום".
עם שחרורה מהצבא שימשה שמש כעורכת עיתוני הילדים של קבוצת “ידיעות אחרונות" ובהמשך עברה לטלוויזיה, בין השאר ככתבת בחדשות HOT באזור הדרום, כתבת “מבט" בערוץ הראשון ומגישה בתוכנית “ערב חדש". במקביל היא יצרה פורמטים לטלוויזיה ונבחרה שלוש פעמים לשפוט בטקס פרסי האמי הבינלאומי. אל ערוץ 14 (עוד בגלגולו כערוץ 20) הגיעה לפני שמונה שנים, תחילה כפאנליסטית בתוכנית “הפטריוטים" ובהמשך כמגישה. “הבנתי שיש לי משיכה לנושאים הפוליטיים ושהדבר הזה בוער בי ושבא לי לעשות חדשות", היא אומרת. “כשראו בערוץ שאני גם יודעת להגיש, אז שולבתי בהגשה".
לא בער בך להגיע לערוצי המיינסטרים?
“מה זה המיינסטרים? התרגלנו שהמיינסטרים הוא דעה מאוד ספציפית בשמאל. היום אנחנו כבר מבינים שזה לא המיינסטרים, אלא שיש מגוון דעות ויש ביקורות על אנשי תקשורת. הרשתות החברתיות נכנסו לחיינו, יש פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. אם יש לך פייק באחד הערוצים, בתוך שנייה בטוויטר יראו לך אותו. זה שינה את כללי המשחק. אני מייחלת ליום שבו המיינסטרים לא יהיה רק ערוץ 12 או 13".
ומה לגבי המהדורה המרכזית בערוץ 14?
“הגשתי בעבר את המהדורה המרכזית, ובעבר פנו אליי כמה פעמים להגיש את המהדורה, אבל הבנתי שאם אני אחזור בכל יום בעשר בלילה הביתה, אני אזניח חלקים אחרים שכרגע חשובים לי יותר - להקים בית, לבנות זוגיות ולהקים משפחה. זה כרגע מה שנמצא בראש סדר העדיפויות שלי, ולכן סירבתי להצעה".
את רואה אפשרות שתהיי בזוגיות עם שמאלני?
“בטח, בלי שום בעיה, כל עוד הוא יודע לנמק את הסיבות שלו בצורה הגיונית. היה לי דייט עם גבר שאמר לי שהוא מצביע ליאיר לפיד כי הוא לא יכול יותר עם החרדים. זו לא תשובה מתקבלת בעיניי. אם אתה לא יודע לנמק, זה מוריד את ההערכה שלי כלפיך. אני תמיד מבקשת בדייטים לא לדבר איתי על פוליטיקה כי זה סתם הורס את הדייט. אני חושבת שאנשים חוששים להתחיל עם אנשים שהם רואים בטלוויזיה. אני מאמינה בזה שזה יגיע בזמן שזה יגיע, כמובן שצריך לעשות השתדלות, אבל אני ממש מקווה שבורא עולם מכין לי משהו מאוד מיוחד שמחכה לי שם".