זוכרים את נאום "החמוצים" של נתניהו? כינוי שהוא הדביק לאנשי האופוזיציה ולכל מי שחושבים כמוהם, קרי גופי התקשורת למיניהם? ובכן, החמיצות של המתנגדים לממשלה והעומד בראשה, היא כבר לא סתם חמיצות, החמיצות הפכה לזעם של ממש , שבא לידי ביטוי אתמול במהדורת חדשות 12. כמעט כל אחד מאנשי הפאנל בהנחייתו של דני קושמרו שהשתתפו במהדורה, רתחו מכעס.
הגדילה לעשות קרן מרציאנו, שהגיע הזמן לקשור לה כתרים ככתבת אובייקטיבית ומקצועית שלא מפחדת להגיד את כל האמת בפרצוף ולהגיד אותה בהרבה פשן ולהיטות, ומתוך דאגה אמיתית וכנה, ולא משיקולים זרים. כפי שקרה אתמול שבכעס ובעצבנות שניכרו היטיב בפניה, היא הטיחה ביקורת במפלגות המיותרות שלא מוכנות לוותר על חלקן בתקציב, כאשר המדינה עומדת בפני קריסה כלכלית עקב הוצאות המלחמה, והן מצידן "מסתלבטות עלינו".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
מרציאנו זעמה אתמול כפי שלא זעמה מעולם, וקבעה שהממשלה יצרה ואקום מנהיגותי בכל התחומים. והוסיפה שעקב המצב הכלכלי הרעוע שעומד להתרגש עלינו, אם הממשלה מתכוונת להעלות מסים כפי שמסתמן, ולהכניס ידה לכיס של כולנו על מנת להוציא את עצמה מהברוך אליו נקלעה, אז לפחות שהיד הזאת תהיה נקייה, דהיינו שלפחות אותן מפלגות מיותרות ישמשו דוגמא.
קרן מרציאנו קראה לנתניהו שקרן, כשאמרה שהוא הבטיח לציבור באחד מנאומיו שיש מספיק כסף לכולם. "זה שקר", היא הכריזה, כשהיא כמעט מתפוצצת מכעס.
מה היינו עושים בלי קרן מרציאנו, שמזהירה מדי ערב בערב על הסכנה הנשקפת לכלכלה הישראלית, ומכינה היטיב את שעורי הבית שלה כשהיא נוקבת במספרים ונתונים מדויקים, מצביעה באומץ על כשלים של הממשלה בתחום הכלכלי, ומפנה אצבע מאשימה כלפי שר האוצר, בלי להתנצל או לסלוח. אני בטוחה שאם בעתיד פניה יהיו לפוליטיקה, היא לגמרי תהיה ראויה למלא תפקיד נכבד במשרד האוצר ותמלא את חובתה עשרת מונים טוב יותר מכל מיני פקידונים כאלה ואחרים שאין לנו כל אמון בהם.
אחרי מרציאנו, בלשון מושחזת וחדה , גיא פלג תקף בכעס את הקבינט וכינה אותו "קרקס" ושלקרקס הזה יש מנהל שהוא ראש הממשלה.
כמובן שפלג, כפרשן לענייני חוק ומשפט, לא יכול היה שלא להזכיר את העבודה המצוינת שעשו משפטני ההגנה שייצגו אותנו בכבוד בהאג, ובאותה נשימה השווה ביניהם, שהם אנשי מקצוע משופשפים ומבריקים שהביאו לנו כבוד, לבין אנשי ליכוד חסרי נסיון, ידע ומקצוענות שמנהלים את המדינה. תארו לכם, אמר פלג, שאנשים כמו מירי רגב ואמסלם (שהוא גס רוח לטעמו של פלג) מייצגים אותנו בהאג? היו זורקים אותנו מהאו"ם.
אני מודה שלא יכולתי שלא לצחוק על אף המצב המדכא והמדאיג, כי דבריו של פלג נאמרו כמעט בפאניקה, כאשר סיפר שחלם סיוט שבו הצמד אמסלם ורגב הם נציגינו בבית הדין הבינלאומי. גם לא יכולתי שלא לצחוק, כי תודו שלדמיין את רגב מחלקת פופקורן לשופטים המכובדים בהאג, היא תמונה משעשעת.
בכל מקרה, הכעס של אנשי פאנל החדשות, לא הסתיים בדבריו של פלג.
אפילו ניר דבורי, המרגיע הלאומי שתמיד משדר אופטימיות ובטחון בכוחו של צה"ל וביכולתו לנצח ורק מבקש שניאזר בסבלנות כי אי אפשר לסיים את המלחמה בזבנג וגמרנו, אפילו דבורי זעם אתמול ולא הצליח להסתיר כעס אצור, על תפקודה של הממשלה שלא מתכנסת לדבר ברצינות על היום שאחרי ולא מגדירה מטרות ברורות למלחמה, ובכך בעצם מרפה את ידיהם של הלוחמים ומבלבלת את זרועות הבטחון שלא יודעים אנה אנחנו הולכים. דבורי, אפילו שדיבר בנימה מאופקת כהרגלו, קשה היה לפספס את הנזיפה והביקורת שדבריו שידרו לעבר הקבינט הבטחוני, שדוחה שוב ושוב את הדיון בנושא מי ישלוט בעזה, מה שיקבע לא רק את עתידה, אלא חשוב יותר, את עתיד המדינה שלנו. דבורי הביע דאגתו לא רק למה שיקרה ביום שאחרי, אלא לשנים קדימה ולדור הצעירים הבא שמא ירצו לעזוב את הארץ כי לא יוכלו לחיות בה בבטחון, ולכן לדבריו, הדיון בנושא זה חיוני ודחוף כבר עכשיו.
בשורה התחתונה, אפשר להבין את אווירת התרעומת והכעס שאחזו באנשי החדשות אמש, ושיקפו את הכעס והתסכול של הציבור.
ובכל זאת, בנימה אופטימית יותר. אם אתם מודאגים מהמצב הכלכלי, אם אין לחם, תאכלו פופקורן.