"סקופ", נטפליקס

זה קרה בשנת 2010 במנהטן: צלם פפראצי אמריקאי בשם ג'יי דונאלי קיבל טיפ כי הנסיך אנדרו מבקר בביתו של חברו ג'פרי אפשטיין, אותו אפשטיין שהשתחרר שנה קודם לכן ממאסר בעקבות הרשעתו בעבירות מין בקטינות. דונאלי המתין כל הלילה ליד ביתו של אפשטיין, ולמחרת בבוקר הצליח לצלם נערות יוצאות מביתו של אפשטיין, ואחר כך גם השיג את הגביע הקדוש שעליו חולם כל צלם: הנסיך והפדופיל המורשע אפשטיין צועדים יחד בסנטרל פארק ומשוחחים. התמונה התפרסמה ברחבי העולם ועוררה כצפוי מהומה גדולה, עקב קרבתו של אפשטיין לנסיך, שממילא היה ידוע בתאוותו לבילויים פרועים.

בשנים הבאות עשה אנדרו, השמיני בתור למלוכה, ככל יכולתו כדי להשקיט את אותה שערורייה, ונראה היה כי משימתו עולה בידו. הוא המשיך בתפקידיו המלכותיים ובבילוייו האציליים מעט פחות. בשנת 2019, עיתונאית נמרצת בנושאי חברה בשם סאם מקאליסטר, חברה בתוכנית הטלוויזיה "ניוזנייט" ב־BBC, שחרב הפיטורים ריחפה מעליה, קיבלה טיפ משלה שג'פרי אפשטיין עומד להיעצר בחשד לסחר בקטינות למטרות מין ועבירות מין נוספות. סיפורו הנושן והכמעט נשכח של הנסיך אנדרו ופגישתו המצולמת הכמעט נשכחת שבו וזינקו לכותרות.

כאן, פחות או יותר, יוצא לדרך הסרט “סקופ". כטוב לבם בדרמה מתארים יוצרי הסרט את מקאליסטר הנתקלת בזלזול והתנגדות בתחילה, שהופכים במהירות להתלהבות עצומה, שעה שמקאליסטר מצליחה לשכנע את תקשורת הארמון שיועיל לנסיך להתראיין ולהציג את גרסתו לאירועים. והחלום של "ניוזנייט" מתגשם: אנדרו, המעוניין להשתלט על סדר היום התקשורתי ולהטות אותו לטובתו, נעתר לבקשת התוכנית ומחליט להתראיין.

מקאליסטר נדחקת עתה מעט הצדה לטובת מגישת התוכנית (ג'יליאן אנדרסן המצוינת), שתראיין את אנדרו. הראיון מתנהל מצוין מבחינתו של אנדרו, שאיננו יודע כי באותה שעה אנשי התוכנית אוספים מידע בעייתי מאוד מבחינתו שיוכיח כי הכחשותיו הן בקשר לחברותו עם אפשטיין והן לגבי מגעים מיניים שקיים עם קטינות הן במקרה הטוב שקר.

המצער מנקודת ראותו של הצופה הוא שגם הוא אינו יודע ואינו עד לפאנץ' שחוטף אנדרו כשהמידע המפליל לגביו מתפוצץ בתקשורת לאחר הראיון איתו, וזאת מכיוון שיוצרי הסרט פשוט, באופן תמוה, מתוך רצון לחבל בסרטם שלהם - בחרו פשוט לקצץ או לערוף את קטע הפאנץ'. הראיון מוקלט, במקביל אנשי המערכת מתחבקים, כתוביות מספרות כי אנדרו פרש מכל תפקידיו המלכותיים, וזהו. נגמר. איך, למה, כמה - יוצרי הסרט חושבים שזה בכלל לא חשוב. שהצופה ישלים את האירועים החסרים בחיפוש בוויקיפדיה.

משל למה הדבר דומה: שמשדרים, נגיד, קרב אגרוף, וא' נותן מכה לב', וב' מחזיר לו מכה, ואז השידור מדלג לסוף הקרב, נגיד לסיבוב ה־15, והשופט מרים את ידו של א' המנצח. איך ניצח, למה, כמה - כל זה פשוט לא רלוונטי מבחינת התחנה המשדרת. שהצופה יקרא מחר בעיתון. איזה סרט מוזר שלא אוהב את עצמו. מבאס את עצמו. מבאס את הצופה. לא שווה את הטרחה לצפות בו.