"ה־7 באוקטובר הוא תוצאה של השסע": תומר שרון עולה להתקפה

ה־7 באוקטובר הארור תפס את השחקן תומר שרון בשיא האידיליה המקצועית, עם ארבעה תפקידים ראשיים בארבע הצגות בשלושה תיאטראות שונים, יומן עבודה מלא לכל השנה והתאוששות מחופשה חלומית בסיני. “חזרתי בשישי בבוקר אחרי שבוע בסיני שהיה כמו גן עדן, ובשבת בבוקר הייתה אמורה להיות לי הופעה בדרום יחד עם חבריי למופע ‘ענן על מקל’.

בשעה 06:30 בבוקר הייתי במיטה ושמעתי אזעקה", הוא משחזר. “כששמעתי את האזעקות הייתי בהתחלה אדיש כי אני גר ביפו ולראות מהחלון את כיפת ברזל מיירטת את הטילים זה מבחינתי לא ביג דיל, אני רגיל לזה. התחלתי לכתוב בדיחות בקבוצת הוואטסאפ של ‘ענן על מקל’ על זה שחמאס הורס לנו את ההופעה וכו’, אבל פתאום אני מתחיל לקבל הודעות מכל מיני קבוצות וואטסאפ, באחת מהן אחד כתב: ‘חבר’ה יש מאות הרוגים’. כעסתי עליו שהוא מפיץ בהלה וחשבתי שהוא מטורף אבל הוא צדק, ופתאום אתה מתחיל לראות את מה שקורה ברשתות הזרות, כי הרי רוב העולם ידע מה קורה בישראל לפני חלקים מאוד חשובים בהנהגה הישראלית וזה פשוט מטורף".

כמו כולם, הוא התקשה לעכל מה שקורה. “אמרתי לעצמי שאני חייב להיכנס לפעולה כי אחרת אתחרפן, אז מהר מאוד הקמנו סוג של חמ"ל אמנים בוואטסאפ ויצרנו קשר עם כל האנשים שיכולים להופיע וכבר מהיום השני למלחמה התחלתי להופיע בלי הפסקה בפני מפונים, במשך שלושה חודשים, לפעמים שלוש פעמים ביום, תפרתי הופעה במיוחד למצב הזה", הוא מספר.

כמי שמטה לחמו הוא ההומור, מתי הצלחת להצחיק שוב?

“עוד כשהייתי בלהקה צבאית הייתי צריך ללמוד להופיע במצבים קשים, אבל במצב קיצון שכזה לא נתקלתי. בהתחלה לא עשיתי סטנד־אפ אלא בעיקר הופעות לילדים, והופעות לילדים היו מאוד מבוקשות כי גם ההורים נהנים מזה וגם הילדים. אז הופענו הרבה עם ‘ענן על מקל’ וגם תפרתי הופעות עם קלידן וגם עשיתי שעות סיפור לילדים. היו מקומות ששאלתי בהם אם גם רוצים סטנד־אפ ואחרי כמה שבועות אמרו לי שאפשר גם להתחיל להכניס סטנד־אפ".

ומבחינה כלכלית איך הסתדרת? הענף היה מושבת.
“נכנסתי למשבר כלכלי מטורף. אני בבור כלכלי שאני לא יודע איך אני אצא ממנו, עוד לא קיבלתי את הפיצויים מהמדינה, אולי בגלל שאני ‘תומר שרון’ ו־ת’ ו־ש’ הן בסוף הרשימה. כל מה שהיה לי עד סוף השנה הזו התבטל. ב־6 באוקטובר היו לי ארבעה תפקידים ראשיים ומאז ה־7 באוקטובר הגעתי לאפס תפקידים ראשיים באפס תיאטראות, ואחרי שלושה חודשים רוב ההצגות לא חזרו כי התיאטראות בחרו להקפיא אותן ולעשות דברים אחרים. היה לי תכנון לשנה ממש טובה אבל הכל התבטל. זוועה".

אז מה אתה עושה?
“נאלצתי למצוא פתרונות, פתחתי עוד סדנאות סטנד־אפ ואני מנצל את היכולות שלי כמורה וכאמן, משלב סטוריטלינג עם אימפרוביזציה, אני הולך לעבור ללופט גדול שבו אוכל לעשות את הסדנאות האלה מבלי לשכור מקום ובקרוב אני מקווה לחזור לסטנד־אפ ולשחק בתיאטראות פרינג’. אני מקווה שדברים לאט־לאט יתחילו לחזור".

ברשתות אתה מותח ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה בנושא המלחמה ועסקת החטופים.
“לגבי החטופים אני מאוד פסימי נכון לעכשיו. עסקת חטופים אומרת שהממשלה הזו תיפול, שהכוחות הכהניסטים, הקיצוניים והמטורפים שמחזיקים את הממשלה הזו יצאו ממנה וראש הממשלה יחזור מן הסתם לאופוזיציה ולמשפט שלו, והוא לא רוצה את זה. אנחנו נמצאים בנקודת המפנה הגדולה של העם היהודי: מפה אפשר או להמריא למקום חדש או לשקוע לתהום שאין ממנה חזרה. זה חשף את המאבק בין מלוכנים לדמוקרטים, ומה שקורה עכשיו הוא טירוף מוחלט. זה כבר מזמן לא בין ימין לשמאל. השסע שהיה לפני ה־7 באוקטובר לא הלך לשום מקום, אלא ה־7 באוקטובר הוא תוצאה של השסע הזה, תוצאה של ממשל שיצא מדעתו וניסה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית ולהפוך אותה לדיקטטורה, והוא ממשיך. ההתגרות בארצות הברית עכשיו היא טירוף. אם הממשלה הזו הייתה נכנסת לפסיכולוג היא הייתה מקבלת תרופות ואפילו מאושפזת".

לפחות אתה אופטימי שיהיה טוב במדינה?
“אני לא אוהב להיות לא אופטימי ולא פסימי, אני אוהב להיות ריאלי, לראות נקי, ונכון לעכשיו אם ישראל לא תהיה דמוקרטית – היא פשוט לא תהיה. בימים אלה נקבע, אם העם הישראלי לא יחליט שהוא לא לוקח יותר את הדרך של הפאשיזם הדתי – אז יהיה טוב. אם נמשיך בדרך הזו ונהיה אומה מצורעת, מה שקורה כבר עכשיו, כל מי שיכול – יעזוב, עגבנייה תעלה פה 30 שקלים ונהיה עוד מדינה במרחב המזרח־תיכוני המפגר".

“לא אדם נוסטלגי"

שרון (53), המכונה תומש, שחקן, סטנדאפיסט ומוזיקאי, חי, נושם וחולם במה מאז שהיה בן עשר ושיחק בתוכנית “סלם ותעלם", דרך נעורים בלהקת צופי תל אביב, שירות בלהקת הנח"ל והשתתפות בסרטים (“מרס תורכי", “מר באום"), בהצגות רבות בתיאטראות הרפרטואריים ובכמה מהתוכניות המיתולוגיות בעולם הבידור המקומי, בהן “עניין של זמן", “החרצופים" ו"פלטפוס". האחרונה חוגגת השנה 30 שנה לעלייתה לאוויר, ושרון עד היום משוכנע שהיא עומדת במבחן הזמן. “אני חושב שמה ששונה ב’פלטפוס’ לעומת היום זה הקצב, מה שנראה לנו אז כחדשני ופורץ דרך מבחינת הקצב של השחקנים נתפס היום לאט", הוא אומר.

"לא ראיתי את זה הרבה זמן, אני לא אדם נוסטלגי, אבל התוכנית משתרשת בין הדורות מאוד יפה, והרבה צעירים שלא נולדו כשזה קרה מכירים ואוהבים את זה. עשינו המון נונסנס בתקופה שזה לא היה נהוג ומקובל והעזנו לקחת את הרעיונות שלנו למקומות הכי מוטרפים שהצחיקו אותנו. בכך, ‘פלטפוס’ לגמרי שרדה את מבחן הזמן. היא הייתה מאוד נכונה לזמנה וההומור שלה עדיין עובד. כמובן רק הקצב אחר לעומת היום".
במשך כל הקריירה, לצד התכנים שסיפק כשחקן למבוגרים, הקפיד שרון גם לטפח את עולם הילדים והנוער, החל מקריירת דיבוב ענפה בשלל סדרות וסרטי אנימציה ידועים, דרך הצגות תיאטרון ומיזמי הקראות סיפורים לילדים שהוא מקיים, ועד השתתפות בסדרות ילדים ונוער מוצלחות, בראשן “דני הוליווד", “צוות הצלה" ו"הקלמרים" שהפכו אותו לפופולרי גם בקרב שכבת גיל זו.

“חיי מדף של התנ"ך"

בימים אלה חוזר שרון לגלם את דמותו של המוכר והטבח אבנר פורטובלי בסדרה “הקלמרים" המתמקדת בשני שוטרים המכונים “הקלמרים" (ראשי תיבות של “קצין ללא מטרה רצינית") - עודד בורמן (אביעד בנטוב) ואבי רחמים קפטה (אודי גוטשלק), שבאים לשמור על הסדר והארגון בבית הספר “ארזים", עוזרים לתלמידים בבעיות עם המורים בעיקר, ולפעמים עם תלמידים שונים. “היה נורא כיף לחזור לדמות של אבנר פורטובלי, מסתבר שזו דמות מיתולוגית ואהובה ואני לא ידעתי עד כמה", הוא אומר. “הרבה אנשים אוהבים את הדמות הזעפנית, העצבנית והאכולה מבפנים הזו. מאוד כיף לשחק אותה ובמיוחד את הסצנות עם יניב ביטון המגלם את שרת בית הספר גבי ‘כריסטיאנו’ פורצלן אלבז, זה יוצא נורא מוזיקלי כי הוא שר שירים ישראליים מפורסמים ומשנה את מילותיהם למילים שקשורות לשרתים. בכלל, זה הקאסט הכי כיפי בעולם. בגלל שכולם קומיקאים יש אווירה מאוד מיוחדת".