אם יש מישהו שבאמת צריך להיות מודאג לאחר הצפייה בחלק השני של תחקיר "המקור" על שרת התחבורה מירי רגב, זה דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחקיר נחשפה שיחה בה גל בייסברג, האסטרטג של השרה רגב, ייעץ לה להתרחק מנתניהו, שלדידו ייאלץ לפרוש לאחר המלחמה, מחשש שקרבה יתרה אליו לא תסייעה לבניית התדמית שלה. רגב הגיבה במילים ספורות: "נכון, צריך לדבר על זה".
התקיפה הקשה ברפיח תהפוך את הקערה? ישראל תצטרך לספק הסבר טוב לאמריקאים
אחרי העימותים במירון: שבתאי זעם על בן גביר - ופנה ליועמ"שית
ובכלל, ניכר בתחקיר כי רגב משיבה, בהנהון ו"נכון", כמעט לכל התבטאות של מקורב כזה או אחר. אולי ניתן להסיק שהיא נסמכת על דעתם של אחרים והיא לא מביאה הרבה ערך מוסף משלה. לא מזהיר במיוחד, מצד שרה בישראל. אבל כל זה לא אכפת לה. על פי עדותו של ראש הלשכה שלה לשעבר היא "במקסימום" תערוך מסיבת עיתונאים, תצהיר כמה הצהרות בומבסטיות, תביים תמונה יחצנית, תבטיח כמה הבטחות שלא יקוימו, ועולם כמנהגו נוהג. הרדידות והשטחיות זועקות לשמיים.
בתגובתה לעצתו של היועץ, ניכר כי רגב חותרת תחת נתניהו, וזאת למרות שהיא לא מפסיקה להתחנף אליו ואל רעייתו בצורה שפשוט בא להכניס אצבע לגרון ולהקיא. מסתמן יותר ויותר שהיא רוצה לתפוס את מקומו, אם וכאשר ייאלץ לפרוש. האם תצליח? לפי קווי האופי של השרה, שצוירו בדייקנות בתחקיר המצוין של רביב דרוקר, היא יכולה רק לחלום. הציבור לא עד כדי כך מטומטם.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לצד כל הראיות המפליליות שחשף דרוקר נגד השרה, נחשף בעיקר פרצופה האמיתי של מי שנחשבת לאישה הכי קרובה לצלחת. חברת אמת - היא לא. נאמנות זה ממנה והלאה. אולי כדאי שמר נתניהו, שנוהג להקיף את עצמו בלקקני תחת, ישקול מחדש מהם מדדים לנאמנות. כי הנה ברגע האמת, רגב בעיקר מחפשת איך להתרחק מהתדמית השלילית שתדבק בו אחרי השבעה באוקטובר, שמא תזוהה גם היא איתה.
חלקו השני של התחקיר ששודר אמש, לא חשף תגליות מרעישות ברמה הפלילית על שרת התחבורה כפי שעשה הפרק הראשון. הוא עסק בעיקר בציור קווים לדמותה: אישיות רודפת כבוד עד כדי גיחוך, אשר רומזת בתנועות וקריצות ליחצ"נים שלה שיצלמו אותה מכל זווית אפשרית. קווי אופי כאלה לא יכולים להתגבש לידי כתב אישום. אז האישה אוהבת להצטלם, נו שויין. אולי היא אוספת חומרים לקראת היום בו תכתוב את זיכרונותיה.
גם אוצר המלים הקלוקל והמעליב שהיא משתמשת בו כלפי אנשי תקשורת או אפילו כלפי מכריה ומיודעיה בליכוד, את אחד מהם כינתה "כלב", לא מהווה עבירה על החוק. אפילו רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, לא התרגש במיוחד כאשר דרוקר חשף בפניו את דברי השבח והמחמאות שמרעיפה עליו השרה מאחורי גבו. "זה הבן אדם" הגיב חולדאי בביטול יד וציין שהוא לא מתייחס לדבריה ברצינות.
ייתכן שגם אנחנו צריכים לאמץ את אותה גישה, כי לאחר הפרק ששודר אתמול, ניתן לומר שרגב כבר הכניסה את עצמה לקטגוריה של הביטוי: ככל שאדם רודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו.
ובכל זאת, אי אפשר שלא להתייחס ברצינות לעובדה שמעדותו של ראש לשכתה לשעבר, יונתן יהוסף, נחשפת בפנינו דמות שמשחקת תפקיד מפתח בפוליטיקה הישראלית ולא רק שהופכת אותו לבדיחה, אלא גורמת נזקים דה פאקטו. כמו למשל, להתעלם לחלוטין מתכנית עבודה שגיבש יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשעבר, עוד בזמנה של מירב מיכאלי, שיכולה הייתה למנוע תאונות דרכים, שמספרם עלה משמעותית בתקופתה של מירי רגב. הפרויקט הרציני שעליו עבד היו"ר לאורך זמן וביסודיות הפך,לדבריו, ל"עוד ספר על המדף", ברגע שקמה ממשלת נתניהו, ומירי רגב חזרה לכיסא שרת התחבורה.
ולמה לא יצא כלום מאותו פרויקט שיעודו היה לצמצם את הקטל בכבישים? כי זה לא נושא מספיק חם מבחינתה של רגב. עם הנושא הזה אי אפשר להצטלם. היא כנראה חושבת ברוב אווילותה, בורותה, או אולי בתמימותה, שרק כך תיסלל דרכה לראשות הממשלה. מניעת תאונות דרכים זה לא פוטוגני כמו להצטלם ליד דגל ישראל, או בצמידות לראש הממשלה בארשת של רצינות תהומית וכובד ראש, כאילו ברגע זה ממש היא דנה בעניינים ברומו של עולם שאוטוטו, היא, בכבודה ובעצמה תפתור. אין כמו להצטלם ליד פרשת השבוע עטויית כיסוי ראש כראשונת הרבניות, כשאת לא מבינה דבר בענייני תורה. אולי היא מפנטזת שיום אחד יצטרפו אליה החרדים כשתגשים את חלומה ותהפוך לראשת ממשלה.
מצחיק ותיאטרלי? ממש לא. מדובר בחיי אדם שנמצאים בסכנה על כבישי ישראל יום יום. ואילו היא, שרת התחבורה, אחראית על ביטחונם. כך נזרק לפח פרויקט רציני וחשוב למניעת תאונות דרכים.
למחרת שידור הפרק הראשון של "המקור" על מירי רגב, המשטרה הודיעה כמתבקש כי פתחה בחקירה. בתגובתו של עורך דינה של מירי רגב אמש ניכר שהיא כבר סימנה את קו ההגנה שלה: "צר לנו שהתבססתם על דבריו של יונתן, עובד לשעבר, שגנב מסמכים מלשכת משרד התחבורה כדי להכין תחקיר מכפיש ושקרי נגד שרת התחבורה".
מצלצל לכם מוכר? עוד לא נפל האסימון? בקו ההגנה של עו"ד אפי נווה הפרקליטות לא יכלה להגיש נגדו כתב אישום בתיק "מין תמורת מינוי", למרות חומרת החומרים המפלילים שהוצגו, מפני שמקור הראיות היה פריצה לא חוקית לטלפונים הניידים של נווה. בדיוק כמו אותם מסמכים שנגנבו ממשרדה של השרה רגב.
בתגובת רגב ומשרד התחבורה לתחקיר עצמו נאמר: "מבדיקה במשרד עולה שהטבלה שהצגתם בכתבה (המכונה "רמזור") אינה מוכרת לאף גורם במשרד התחבורה, לרבות השרה, ואין לה שום קשר למציאות", אלא שנראה כי שוב לא נעשה בירור מעמיק במשרד. אמש בחלק השני של "המקור", הביא דרוקר ביסוס ראייתי לאיזכור שיטת היהלומים בתכתובות בין רגב ליועציה. נראה כי היא צריכה לשנות את קו הגנה.