המצב במדינה עדיין לא מזהיר, וזה ככה כבר יותר משמונה חודשים מורטי עצבים. חרף הקושי שלנו לעשות זאת, סוף השבוע הוא בדיוק הזמן בו כדאי לנו להוריד רגע את הרגל מהגז, ולהרשות לעצמנו לנוח באמת. כל אחד והמנוחה שלו. אם גם אתם נחים מול הטלוויזיה, יש לי משהו לספר לכם. יכולים להתארגן על משהו טעים בינתיים.
הולכת ומסתבכת? הרשות השנייה פתחה בהליך הפרה נגד ערוץ 14
״רוקדים עם כוכבים״ משחקת לנו בלב, דוד דביר נשאר רשע כמו שאנו אוהבים
אריק | Eric
לכאורה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זו סדרה על ילד שנעלם. כבר שמונה חודשים שהמילה היעלמות מקושרת לחטופים בשבי חמאס, והמילה ילדים לצדה מזכירה לנו מיד את אריאל וכפיר ביבס שעדיין נמצאים שם, שהעולם פשוט מתקשה לראות כששתי עיניו על רפיח. בכל מקרה, לא באנו לדבר על פוליטיקה, אלא לברוח רגע מהמציאות הנוכחית. ולא בכדי.
בקיצור, סדרת המתח שלפנינו, בכיכובו של השחקן המופלא בנדיקט קמברבאץ', מגוללת את סיפורו של וינסנט, אב לילד אי שם בניו יורק של שנות השמונים. בנו, אדגר, ייעלם בדרך לבית הספר, מה שיכניס את האב למחול שדים של ניסיונות להבין מה עלה בגורלו. אגב, לא אמרתי, וינסנט הוא בובנאי ואיש טלוויזיה. כן, בובנאי הוא זה שמכין בובות, קצת כמו סבא ג'פטו של פעם. באופן די דומה לפינוקיו האלמותי, הוא מתחיל להעניק תכונות אנושיות לבובה שהוא מכין, אריק, ובטוח שהיא זו שתמצא את בנו ותלווה אותו הביתה.
על המשחק של קמברבאץ' אי אפשר בכלל לדבר. האיש הזה כל כך טוב במה שהוא עושה, וממש לא משנה לאיזו סדרה או סרט יצלול. לגבי העלילה, האמת שהיא משובחת באופן די מפתיע. שתי השורות המלוות את הסדרה בנטפליקס לא אומרות הרבה, ובעיקר לא מספרות מה קורה כאן. המפלצת הזו, שהופכת לכל יהבו של וינסנט, היא דוגמה ומופת למפלצות של כולנו, שמחליטות ללוות אותנו לא מעט, לטוב ולרע. לפניכם מותחן פסיכולוגי עשוי בקפידה, אחזו בו בחרדת קודש.
החיים שרצית | The Life You Wanted
משהו אחר עכשיו. גלוריה, טרנסג'נדרית שבחרה בצעד אחרי לא מעט לבטים, מגיעה סוף סוף למקום בו רצתה להיות אחרי כל כך הרבה שנים של בלבול, סבל, והאשמה עצמית. לפתע, מגיחה שוב מרינה, חברתה מהעבר, מה שגורם לשלווה היחסית שהצליחה להשיג להפוך שוב לכאוס חסר שליטה.
יש שיאמרו שפתחו במהלך הסדרה יותר מדי עלילות, ושהצופה מתקשה להכיל את כולן. זה לחלוטין נכון. זה לא סותר את העובדה שכל אחת מהעלילות הללו מעניינת, השחקנים לא רעים בכלל, וזו אולי הפעם הראשונה שהשינוי המגדרי המוצג בסדרה הוא לא חזות הכל, אלא חלק מהחיים. כמו כל דבר אחר בערך. חשוב ומרענן, היום ותמיד.