השבוע, בכל בוקר מחדש, הבטתי לעצמי שאצליח לנוח. לפחות להניח את הראש ולשים את הטלפון בצד הדרך. בכל ערב מצאתי את עצמי מרוצה אמנם, אך גם עייפה מדי.
בקיצור, לא נחתי ולו לרגע אחד. אז בחסות יום השישי שבפתח, אני מודיעה לכל מאן דהוא שאני, מיכל קדוש, מספר אישי לא רלוונטי, שאני הולכת לנוח. מצאתי לכם במה לצפות לפני שאתם פועלים בדיוק כמוני.
רגע לפני שאני מספרת לכם על מה מדובר, אומר שתי מילים שוודאי יגרמו לכם לצפות בכל מקרה - זאק אפרון. ידעתי. על לא דבר. עוד מימי 'היי סקול מוזיקל' האמריקאית כל כך, ולאורך 'משפטו של טד באנדי', 'שכנים' ו'סבא בהפרעה', אין משהו שהשחקן המופלא הזה הוכיח שהוא לא יכול לעשות, ואם יורשה לי, גם בכמויות מסחריות של חן מצודד עיניים. אחרי שאמרתי את הברור מאליו, בואו נדבר קצת על הסרט. כי בכל זאת לשם כך התכנסנו.
בתפריט: כריס, איש עסקים קפריזי שלא בוחל באמצעים ושם את טובתו האישית בלבד על ראש שמחתו, מסתייע בזארה, עוזרת אישית נאמנה וחביבה המייחלת להגשים את עצמה. בינתיים, היא ממלאת את תפקידה בתור הבת של ברוק (ניקול קידמן), סופרת בעלת שם שאיבדה את בעלה.
באופן ממש מוזר וצפוי, הגורל יפגיש את כריס וברוק, והם גם לגמרי הולכים להבין שהם בקטע האחד של השני. ואיך זארה, צד גימל של הסיפור, מקבלת את זה שיכול להיות לה אב חדש ואטרקטיבי שהוא גם הבוס הנוראי שלה? בדיוק כמו שחשבתם. גרוע.
זו כאילו קומדיה צפויה, וברור מה יקרה בהמשך, אבל מה זה כיף לצפות. הקאסט המגוון עושה את שלו, הסרט מושקע, ובהחלט יש לו פוטנציאל להפוך לקלאסיקה. מאלה שחוזרים אליהן שוב ושוב. אה כן, ופריימים פוטוגניים מאוד. קחו את זה לאן שבא לכם.
עוד ריאליטי על נדל"ן לפנינו, ושוב ניצבים מולנו בניינים מנקרי עיניים שאף אחד מאיתנו ככל הנראה לא יוכל להרשות לעצמו לפנטז עליהם. מזל שיש נטפליקס. במרכז סיפור עומד ריאן סרהנט, איל נדל"ן אמריקאי לכל הדעות, שהוא במקרה הבעלים של אחת מחברות התיווך הגדולות ביותר בניו יורק רבתי.
בגדול, תקבלו הצצה מעניינת לדירות יקרות מדי, ותחזו באינטריגות המאפיינות בדרך כלל אנשים עם עובר ושב שלא יודע שובע. נחמד למטרות העברת זמן בעצלתיים, בישול מול הטלוויזיה, פעילות גופנית שאין כוח לבצע מחוץ לבית, וכיוצא בזה. ד"ש ממנהטן.