אתחיל מהסוף: הפרק השלישי של העונה היה מוקדש כולו להראות את החשיבה הרציונלית של הנשים החזקות בווסטרוז, לעומת הגברים צמאי הדם. אני לא כותב את זה כמשהו שלילי, ההיפך. גם ב"משחקי הכס" קיבלנו דמויות נשים חזקות, כמו סרסיי ודיינריז, כאלו שלא מפחדות לקבל החלטות הרות גורל ולהוביל במקום להיות מובלות. גם כשחוזרים בערך 150 שנה אחורה בהיסטוריה של ווסטרוז, הדמויות הנשיות הן הדומיננטיות באמת, ובהובלתן של אמה דארסי ואמיליה קוק, ראיניירה ואליסט הייטאוור בהתאמה, הן מחזיקות כרגע את הסדרה על הכתפיים. אבל בזמן שסרסיי ודאינריז רק חיכו למלחמות, הנשים ב"בית הדרקון" עושות הכל כדי למנוע מהמצב להידרדר למלחמה כלל ארצית.
הפרק מתחיל דווקא מהקיצון השני: שתי חבורות אבירים מבתי בלאקווד ובראקן, בתים יריבים כבר מאות שנים, נפגשות בשדה ומתחילות לריב על איפה עובר הגבול שמפריד בין השטחים שלהן. דיי מהר המצב מידרדר כשכל צד מצהיר שנשבע נאמנות לצד אחר במלחמת האחים של בית המלוכה, וחצי שנייה לאחר מכן השדה הירוק הופך לשדה קטל של מאות גברים, בהם גם האביר הצעיר לבית בראקן. בספרים אגב, בקרב הזה מצא את מותו לורד בלאקווד, ובנו בנג'יקוט הפך להיות אחד מהחיילים הנאמנים ביותר של השחורים, וקטלני כל כך שקיבל את הכינוי "Bloody Ben". בהחלט משהו לצפות לו, אם יוחלט לשלב אותו בסדרה.
מיד לאחר מכן, הפרק מתחיל לתת במה לנשים. הראשונה היא רייניז טארגאריין, ביתו של דאימון מנישואיו הקודמים ואחותה של באיילה. רייניז היא הראשונה להבין שניסיון ההתנקשות הכושל במלכה הוא סימן שאוטו היטאוור כבר לא שולט במלך. מי שצפה בפרק הקודם יזכור שאוטו שוחרר מתפקידו ומפקד משמר המלך קריסטון קול קיבל קידום וסיכה חדשה להצמיד לשריון. רייניז גם משכנעת את ראיניירה לפנות לאליסנט ולנסות לשכנע אותה לעצור את המלחמה, רגע לפני שעוברים את הקו האדום. מצד שני, גם מועצת המלך וגם מועצת המלכה מלאות בגברים שדורשים דם, ודורשים אותו עכשיו. מי שעוד מרגישים את הדם הם הדרקונים, ומיסריה שולחת רמז עבה לעתיד העונה - הדרקון סי-סמוק מרגיש בודד. זה כבר פרק שני ברציפות שהדרקון הזה נצפה בשמיים חסר מנוחה, כולנו יודעים לאן זה הולך, נכון?
במועצה של אאיגון אנחנו רואים כמה שינויים משמעותיים: המקומות הפנויים במשמר המלך נתפסו על ידי החברים של אאיגון, ואאימונד לראשונה יושב במועצה באופן רשמי. אאיגון שעדיין מחפש את הנקמה על רצח היורש שלו מחזיק בפגיון ש-150 שנה לתוך העתיד יעזור להשמיד את מלך הלילה אבל בינתיים הוא בסך הכל פרופס.
ראיניירה מחליטה להפריד את היורשים שלה כדי להגן עליהם ולשלוח אותם לבקעה. מזכיר לכם שהבקעה ובית ארין נשבעו אמונים לריינירה ויורש העצר ג'ייס, בטרם עזב את הבקעה והתעופף לווינטרפל. רייניז נבחרת להיות השומרת שלהם במסע, בעיקר בגלל שאין לה דרקון משל עצמה, אבל לפחות אנחנו לומדים על עוד שני דרקונים, שקטנים מדי מכדי להילחם, הדרקונים של ג'ופרי (טאירקסז) ושל אאיגון הפעוט (סטורם קלאוד). וכדי להפגין לנו עד כמה הדרקונים רחוקים מהכחדה בשלב הזה, רייניז מקבלת עוד ארבע ביצי דרקונים לשמירה.
ובזמן שראיניירה חולמת על שלום, בעלה הולך ומצפה לקרב עקוב מדם בהארנהול, רק כדי לגלות שהשערים פתוחים ובית סטרונג מחכה לו שייקח שליטה. דאימון לא סומך עליהם בשיט, וזה מובן כשנזכרים שהלורד שלהם בפועל הוא לאריס שמשרת את אליסנט וצולע לו מחדר לחדר כדי לזרוע הרס בבירה. אבל אחרי כמה שבועות אמונים נוספות ופעמיים שקוראים לו "הוד מעלתך", הוא מסכים לישון בטירה, עם חרב תקועה בדלת כמובן כדי שאף אחד לא יחשוב אפילו להטריד אותו.
שתי הסצנות הכי חזקות בפרק היו שמורות לאליסנט הייטאוור. בראשונה, היא מדברת עם הלנה, שעדיין לא באמת התאוששה מהלווית בנה שנרצח ועכשיו ברור לנו למה - היא מבינה לחלוטין (בניגוד לתדמיתה עד כה כמעופפת) שהאבל שלה הוא כלום ושום דבר, מכיוון שאנשי העם קוברים את ילדיהם כל הזמן, אז איך בכלל יש לה זכות להתאבל כשהחיים שלה טובים משלהם בכל אספקט? כמובן שמיד לאחר הסצנה הזו אנחנו נקבל את אאיגון שנכנס לתוך שיריון קרב, עבור קרב שהוא יחליט גם כך לדחות בשביל לא לתת לאאימונד שליטה בממלכה. פעם נוספת - נקודה לנשים של בית טארגריין שפשוט מבינות מה באמת חשוב כרגע. זאת אומרת חשוב אם אתם אמורים לנהל ממלכה, לנו אכפת מטלוויזיה טובה, וטלוויזיה טובה ב"בית הדרקון" זה אומר קרבות, CGI של דרקונים והרבה אש. הרבה הרבה אש.
לפני שנדבר על ה-סצנה של הפרק, עצירה קצרה בפאב כדי לגלות מושג חדש וחשוב "Dragon Seeds". זרעי הדרקון. מדובר בממזרים של נסיכי ומלכי טארגריין שפשוט לא הצליחו לשמור את החבר בתוך המכנסיים. הפעם אנחנו מגלים שאולף, אליו נחשפנו כגנב תפוחים בפרק הקודם, הוא בנו של המלך ג'האריז ואח של וייסריז ודאימון, או כך לפחות הוא טוען. זוכרים את הדרקונים הבודדים? יש לנו כאן כמה וואנביז טארגריין שאולי ישמחו להכיר אותם. חבל שמי שעוצר את החגיגה, בשביל חגיגה משלו, הוא אאיגון שמחפש נערת ליווי שתבתק את בתוליו של נושא כלים חדש בחבורה ובמקום זאת מוצא את אח שלו מחובק עם הפייבוריטית שלו לתפקיד.
לסיום קיבלנו את הסצנה החזקה ביותר של הפרק, וכיאה לפרק ששם במרכז את הנשים, הסצנה היא כל כולה ראיניירה ואליסנט שנפגשות בספט. שתי הנשים החזקות ביותר בסדרה כורעות זו לצד זו ומנסות לעצור את המלחמה. לכל אחת הטיעונים שלה, הצידוקים שלה והאמת שלה.
אליסנט מגלה לראיניירה את מילותיו האחרונות של וייסריז (נבואת הנסיך שהובטח), ולמעשה הסיבה שהיא תומכת באאיגון למלוכה על חשבונה של ראיניירה, לרגע היה נראה שאליסנט אפילו מסוגלת להאמין לזה שהיא עשתה טועה, אבל בשלב הזה יותר מדי דם נשפך ובכל מקרה זה לא משנה, הגברים כבר החליטו על אש ודם, זה בלתי ניתן לעצירה.