מאז שהחלה אולימפיאדת פריז 2024, אני מודה באופן שאינו משתמע לשני פנים: הפכתי צמודה מתמיד למסך, מתעמקת בטיב תרגילי הקרב רב, מנתחת את השחיינים בבריכה, ובעיקר שולפת משפטים אקראיים בשיחות סלון שמצליחים להוכיח שאני מבינה עניין. למרות שבעניין הזה ספציפית, אפשר להתווכח על כך, ומי שיתווכח כנראה ינצח בוויכוח.
ההוריקן בדרך לטלוויזיה: עדן גולן בתפקיד משחק מסעיר ראשון
בית הדרקון עונה 2 פרק 7: רגע לפני סיום העונה, רוכבי הדרקונים מתחילים להתעורר | מכיל ספוילרים
מה שבטוח, האולימפיאדה והנופים שראינו בטקס הפתיחה עשו לי חשק לפריז, לפחות בתמונות ובסרטונים כי מצב הרוח הכללי לא ממש מאפשר טיול הלכה למעשה. אז בחרתי לצפות ב'גברת האריס נוסעת לפריז' (Mrs. Harris Goes to Paris) שעלה ממש לאחרונה לנטפליקס, ואני חייבת להודות שזה לחלוטין סגר לי את הפינה.
מאחורי השם הציורי משהו ניצבת אדה האריס, (לסלי מנוויל מ'הכתר'), עוזרת בית מלונדון, שעובדת יום יום בעבודה בנאלית למדי, אך בלבה חלום - לקנות שמלה של דיור. לא פחות. אדה מחליטה לקנות כרטיס הלוך ושוב לפריז, והשתלשלות של אירועים תקרב אותה למטרה שסימנה לעצמה. האם היא תגשים אותה? שפת הגוף שלי מסגירה אותי, אבל מאחר ואינכם רואים אותי בשעה זו, גלו בעצמכם.
רק אוסיף שהמשחק מופלא, הקומדיה הטבולה בצער ובכעס על פערי המעמדות שהפכו כאילו מובנים מאליהם, מייצרים כאן 115 דקות מופלאות ומיוחדות, שמזכירות לנו שכן אפשר להתרגש מדברים קטנים ופשוטים. אפשר להתרגש גם משמלה של דיור כמובן.