זהו, שמונה פרקים מאחורינו, מה שאומר שהגיע הזמן לקפל את העונה השנייה של "בית הדרקון". פרק הסיום הבטיח המון, וקיים חלק ניכר מההבטחות. אז מה היה לנו? נתחיל דווקא מהצד של הירוקים: היה לנו את אאימונד מאבד שליטה על עצמו אחרי שהבין שהוא עומד מול צי דרקונים שהוא לא ציפה לו, ושורף עיירה שמלאה בחפים מפשע.
בעצביו, הוא מוביל את לאריס להבריח את אאיגון הפצוע ממעלה מלך, מתוך חשש לחייו של המלך. הוא מוביל את אליסנט לנהל משא ומתן על חיי ילדיה, אבל יותר מהכל הוא מוביל את עצמו היישר לקבר. ברצונו לראות עוד דרקונים בצד שלו, הוא מנסה לשכנע את אחותו הליינה לעלות על דרקון ולהילחם. היא לעומת זאת בדיוק עושה בינג' של חזיונות ועל הדרך גם מספרת לאחיה איך היא ראתה את המוות שלו קורה, איפה. רק המתי חסר לנו, אבל בכל זאת HBO רוצים שנראה גם את העונה הבאה, אז אי אפשר לגלות לנו הכל.
מי שעוד מגלה את העתיד הוא דאימון, שבעזרתה האדיבה של אליס הוא מתחבר לרשת הסיבים של עצי הלב וזוכה להיות הראשון בווסטרוז (והאחרון בעולם שלנו) שהולך להתאכזב מעונה 8 של "משחקי הכס". למי שפספס, דאימון מבין שתפקידו בעולם הוא להיות מספר 2 טוב, כדי שהצאצאים של ראייניריה יוכלו להביס את מלך הלילה וצבא המתים שלו. בין לבין הוא רואה גם את דאינריז ושלושת הדרקונים שלה. למעשה, אם אני מבין נכון, זו הדרך של HBO להגיד לנו שדאינריז היא "הנסיך שהובטח", ולא ג'ון סנואו. אז אחרי כל החזיונות, דאימון מבין שהוא צריך לכרוע ברך ואחרי 18 פרקים סוף סוף הוא מתיישר למרותה של ראייניריה ומספק לה את הצבא שהיא הייתה צריכה לצד הדרקונים.
לעומת דאימון, מי שממשיך לצאת מאיזון הוא ג'ייס, שנחשף להתנהגות הטבעית של אולף ולא אוהב את מה שהוא רואה. הוא מבין שבגלל הרוכבים החדשים, מעמדו כיורש העצר מוטל בספק. הוא יודע שהוא ממזר, הוא מתבייש בזה, והוא מפחד שהממזרים שלקחו דרקונים עוד ירצו חס וחלילה את הכתר שלו. לאן זה יוביל אותו? לשום מקום אם זה תלוי במי שלקחה על עצמה להיות המאזנת של כל המעורערים בערך של דרגונסטון, באיילה.
התמה המרכזית של פרק הסיום הייתה הכאה על חטא מצידן של מרבית הדמויות, למעט אאימונד. הנושא הזה בלט במיוחד בקרב שתי דמויות – אליסנט וקריסטן קול. קול נאלץ להתעמת עם העובדה שבגד בשבועות שלו כאשר אחיה של אליסנט, גוואין מתעמת איתו ביער. קול מבין שהם בסך הכל בני אדם קטנים במלחמה של דרקונים ושהם צועדים לעבר השמדה מוחלטת. מבחינתו, כפי שהוא ניסח זאת "מוות יהיה סוג של הקלה". ואלו מילים של מפקד הצבא כן?
אליסנט מציגה את הניגוד המוחלטת לקול. בעוד הוא מקבל בהבנה את העובדה שהוא צועד למותו, היא תעשה הכל כדי להישאר בחיים ולהגן על ילדיה כמה שתוכל. מתוך ההבנה שאאימונד הולך לגרום למותם של בני משפחתה, היא עושה את המסע לדרגונסטון וסוגרת מעגל עם ראייניריה, שעשתה בדיוק את המסע ההפוך בתחילת העונה.
אליסנט מוכנה לוותר על מעלה מלך, לפתוח את השערים בהיעדרו של אאימונד ולתת לראייניריה את כס הברזל, בתנאי שילדיה יזכו לחיות והיא תוכל להמשיך להתהלך חופשי ולמות בשיבה טובה רחוק מעיני ההמון. ראייניריה לעומתה רוצה את ראשו של אאיגון בכל מחיר, בכל זאת "בן עבור בן".
אגב אאיגון, זה לקח מספר פרקים אבל כעת קיבלנו אישור רשמי שהדרקון שלו סאנפייר מת. מלך טארגארייני ללא דרקון הוא מחזה נדיר בווסטרוז, אז בהחלט יהיה מעניין לראות איזה כיוון תתפוס הדמות שלו בעונה הבאה בעקבות האובדן.
מי שעוד נאלץ להגיע לחשבון נפש הוא קורליס ואלריון. אחד מבניו הממזרים עקף אותו בסיבוב והפך לרוכב דרקונים, השני לא מוכן לקבל אבא בשלב כל כך מאוחר של חייו ומודיע לו חגיגית שהוא אולי ישרת אותו בתור הלורד והקפטן, אבל הקשר הזה הוא מקצועי לחלוטין ושלא יצפה למתנה ביום האב.
סצנת הסיום של העונה הייתה הכנה מעולה לקרבות שיפתחו לנו את העונה השלישית: לורד סטארק חוצה את התאומים עם אלפיים הזאבים שלו, טיילנד לאניסטר והצי של הטריארכיה מפליגים לעבר הקרב מול קורליס והצי של בית ואלריון. ג'ייסון לאניסטר צועד על רקע "המזלג האדום" בארצות הנהר, בעוד דאימון וצבא הלורדים שלו מתכוננים גם הם לקרב. קריסטון קול, בית הייטאוור ואאימונד בדרכם אל לכבוש את הארנהול, רוכבי הדרקונים החדשים מתרגלים למעמדם לקראת כיבוש מעלה מלך, ורק ריינה מסיימת את המסע שלה בבקעה ומוצאת את דרקון הפרא אותו חיפשה.
הסצנה הזו היא הצהרת הכוונות לקראת עונה 3. HBO בעצם אומרים לנו "אנחנו יודעים למה אתם מחכים, זה יהיה שווה את זה". אם לשפוט על סמך פרק הסיום של עונה 2, זה בהחלט יהיה שווה.