מה משותף לפויקה, "שבט אחים ואחיות" ו-Threads? טוב, זה קצת קשה: בכולם יש אוסף של מרכיבים טובים לחוד, אבל משהו בגרסה הסופית לא מחזיק (מי לא חשב שהוא יהיה). על פי שני הפרקים הראשונים של "מי זאת?" - אני ממש חוששת להכניס אותה לאותה הרשימה. 

אלוהים, כמה שרציתי לאהוב אותה: סדרה חדשה ומקורית, סאטירה המעבירה ביקורת קומית על מוסכמות חברתיות ותפקידים מסורתיים המוכרים לכל אישה – זוגיות, דימוי עצמי, בושות, מיניות וכ"ו. במרכזה רביעיית שחקניות מוכשרות כמו שד: מגי אזרזר (והקפטנית של החבורה, מצוינת כהרגלה בכל תפקיד), ג'וי ריג'ר, אושרית סרוסי (שנמנית גם על צוות הכותבים) ונעמה אמית – שמקפיצות את רף הציפיות לשמיים. 

הסדרה מחזיקה גם בצוות כותבים רחב ומנוסה שכתב תסריט המצליח להיות גם שנון, ביקורתי ונוקב וגם פס ייצור למימז של הפשוטע ("בשביל זה אני עושה פילאטיס?"), הבמאי ארז בן הרוש ("אחד העם 101") וכמובן, התאגיד – לא צריך להסביר: כל אלה גרמו לי לשבת נרגשת מול פרקי הצפייה שנשלחו לביקורת, מתכוננת למסאז' נפשי וחצי שעה של הנאה צרופה. אז מה בכל זאת השתבש?

מגי אזרזר ב''מי זאת?'' (צילום: באדיבות כאן 11 ו-נו דרמה סטודיו)
מגי אזרזר ב''מי זאת?'' (צילום: באדיבות כאן 11 ו-נו דרמה סטודיו)

"מי זאת?" כוללת 10 פרקים, כל אחד כולל מספר מערכונים בני 5-6 דקות. בשני הפרקים הראשונים ישנם כמה שבולטים מעל השאר, מהודקים וקולעים בול: מי זאת?", מערכון מופרע, ביזארי ומקורי (אמא של מגי בתפקיד אורח אייקוני), "חברות כנות" (רפרנס קורע לשני שחר ב"חברות") ו"מדליקה אבל לא בשבת" – טייק סאטירי נחוץ על כל טרנד היסמיןמועלם-אודיה-ענבלביבי שאהבתי במיוחד.

לעומת זאת, קטעים אחרים, ורבים מדי, לא השלימו בהצלחה את המעבר מתסריט כתוב למערכון מצולם, גם כשהרעיון מקורי ומצחיק ("מה הם רוצים?", "אמנות הפיתוי") וזה מאכזב כשזה קורה יותר מפעם אחת בפרק של חצי שעה. אני מאמינה שאיזון אחר בין זמני המערכונים (גם מערכון של דקה וחצי יכול לעבוד, אם התסריט מספיק חזק) או סינון קפדני יותר, גם לאחר העריכה הסופית -היו יכולים להציל יותר רגעים שבהם גללתי באינסטגרם תוך כדי הצפייה בפרק.

נעמה אמית ב''מי זאת?'' (צילום: באדיבות כאן 11 ו-נו דרמה סטודיו)
נעמה אמית ב''מי זאת?'' (צילום: באדיבות כאן 11 ו-נו דרמה סטודיו)

קשה לי להאמין ש"מי זאת?" תהיה סדרה שתחזיק צופים שיחכו כבר לפרק הבא, סטייל "קופה ראשית" או "היהודים באים", שותפותיה לערוץ. סביר יותר, ולו רק בשל אזרזר וסרוסי (שלהן כבר קהל מעריצים ומעריצות שבוי), שהרשת תעשה את שלה – בין אם כסאונד בטיקטוק או באינסטגרם, כשהפוקוס הוא ממוקד, ותשומת הלב מושקעת במערכון ספציפי. מצד אחד, טוב ש"מי זאת?" הגיעה – יש מקום לסדרות כמוה – ביקורתיות וחסרות רסן בעת ובעונה אחת, בטח כאלה המובלות בידי השחקניות והיוצרות האלה. מצד שני, היא גרמה לי להבין שציפיות גבוהות הן לא תמיד דבר טוב.

"מי זאת?"(במאי ועורך: ארז בן הרוש) משודרת בימי שלישי, בשעה 21:30 ב- כאן 11 וב- כאן BOX