ט"ו באב הוא כבר שנים קצת קוריוז עבורי. כלומר, עוד יום בשנה שהוא הזדמנות להגיד מילה טובה או שתיים לאדם שלצדך, להזמין מזון בעל ערך קלורי לא מבוטל, לשתות יין ולצפות בדבר מה בטלוויזיה. או בנטפליקס כמובן, מיותר לציין. בימים רגילים לא יישלל גם בילוי מחוץ לבית, אבל כפי שניתן להיווכח מן הימים האחרונים, עדיף בבית.
את ט"ו באב השנה, שהוא לא באמת טקסי כפי שהבנתם, ניצלתי לצפייה משותפת ב'הצדק של ספנסר' (Spenser Confidential). נכון, אתם צודקים, זו ממש לא בחירה שלי, ולחלוטין הייתי מעדיפה את 'האמת המכוערת', 'אל תתעסקו עם הזוהן', סרט צרפתי או משהו ישראלי ראוי לשבח. מאחר והייתי בהלך רוח מאפשר, פעולה איט איז.
אסון בח'אן יונס: טיל חיל האוויר פגע בטעות בבית עם כוח צה"ל
ת"א זו רק טעימה: התוכנית מעוררת האימה של ארגוני הטרור ביהודה ושומרון
מאחורי השם שמזמין מלחמה על האמת, ניצב ספנסר (מארק וולברג הנפלא), בלש רודף צדק לשעבר שנכנס לכלא לאחר שהכה שוטר אחר, בכיר ממנו, בצדק יש לומר. עם שחרורו מהבית הסוהר, רגע לפני שהוא פוצח בחיים חדשים כנהג משאית, הוא מחליט לבדוק מה באמת הולך במשטרה שהייתה לו לבית. באופן לא מפתיע, יגלה הרבה מאוד סודות אפלים, ואף יחליט לחשוף אותם ולסכן שוב את חייו החופשיים. בשביל לעשות זאת הוא חובר להנרי, מאמנו לשעבר שהעניק לו קורת גג, והוק, לוחם MMA שמחליט לתת יד כצדק פואטי על ילדותו המורכבת.
הסרט, המבוסס על ספרו של רוברט פארקר, הוא סרט פעולה שמכיל את כל המאפיינים המקודשים של סרטי פעולה קלאסיים: הוא אלים במידת מה וכולל לא מעט מילים המיועדות לשעת לילה מאוחרת או לפקקים חסרי שליטה. עדיין מצאתי בו הרבה דברים מעניינים על חרטה, על חתירה לאמת בכל מחיר, על ניכור, ותתפלאו, גם על חברות. היה שווה. יום אהבה שמח.