משליך את נשקו על הקרקע, כורע על ברכיו, מפשיט את הג׳קט מגופו ומרים ידיו. ברגעים אלה ממש, יובל דורון קסטלמן בן ה-38 מוצא את מותו כשנורה על ידי חייל צה״ל במילואים, דקות לאחר שהסתער בגבורה על שני מחבלים שביצעו פיגוע ירי ביציאה מירושלים. התיעוד המצמרר הזה הוא קצה הקרחון שאחריו תיחשף עוד שרשרת בלתי נגמרת של מחדלים. תוכנית התחקירים של כאן 11, ״זמן אמת״ שידרה אמש (רביעי) את הסרט ״קסטלמן - תיק פתוח״, שמצליח לכווץ את הבטן, לעצור את הנשימה ולגרום לנו, בכל שבריר קטן של מידע לחוות את תחושת משבר האמון העצום שנוצר בין הציבור לגוף המשטרה.
העיתונאית רוני זינגר חושפת תחקיר מקיף על פרשת קסטלמן - האירוע בו חייל המילואים אביעד פריג׳ה ירה למוות באזרח ישראלי במהלך פיגוע ירי בירושלים בסוף חודש נובמבר האחרון, על אף שקסטלמן היה זה שניטרל את אחד המחבלים. התחקיר מגולל את הסיפור מתחילתו ועד סופו, עם בני המשפחה, עורכי הדין, עדי ראייה ובעיקר חושף חומרים חדשים שמתמקדים בשאלה מדוע התעקשה המשטרה שלא לחקור את פריג׳ה? ומדוע התעקשה לקבור את יובל מבלי שבוצעה נתיחה?
בתחילת הסרט מוצג חלק מהתיעוד הקשה בו קסטלמן נורה כשידיו באוויר. אותו תיעוד טוען את כל התחקיר בתחושה מצמררת שמעלה בכל פעם מחדש שאלות מטרידות על שינויי גרסאות, שקרים וסתירות בגרסת המשטרה. יש תחושה כי הסרט עצמו מנסה מחדש לחקור את נקודות העיוורון שהמשטרה, לפי מה שהוצג, לא הועילה לחקור בעצמה. אותן נקודות מוצגות כבסיסיות ולמעשה גורמות גם לנו עצמנו להתחבר לתחושות הקשות שהמשפחה האבלה חווה. כמו סיר רותח עם מים מבעבעים שמבטא מעין חוויית ״גז-לייטינג״ שמופנה כלפי המשפחה האבלה.
ולתוך תחושת המחנק הזאת לפתע נשמע קולו של ינון מגל בשיחת טלפון שניהל רגע לאחר האירוע עם חייל המילואים שחרץ את גורלו של קסטלמן. ״פריג׳ה, שמענו שאתה גיבור״, אמר. ואם המילים האלה לא הספיקו לזעזע לפתע מגיעה השאלה ״עשית וידוא הריגה?״. השיחה הזו שמובאת רגע לפני שנצפה שוב ושוב באותו תיעוד כמו מייצרת אנלוגיה לזווית בו מוצגת חקירת המשטרה בסרט – עודף פצצות שזוכות להתעלמות גם מאיתנו. אין רגע להתעכב על כל פרט חדש ומהמהם, מה שמשפיע ומוביל לחוויית צפייה מוצפת שלא זוכה לעיבוד. השימוש באיורים, שחזורים, תיעודים ושרטוטים כמו מבטא את הצורך למלא את החלל הריק והמחסור בתשובות שנוצרו. ״קסטלמן - תיק פתוח״ מצליח לזקק ולהעצים את את תחושת הטיטוא מתחת לשטיח מאובק וכבד מנשוא שאולי טומן תחתיו מחדלים עמוקים ושורשיים.
ממשטרת ישראל נמסר: "לבנו עם המשפחה ואנו משתתפים בצערה על האובדן הטראגי של בנם יובל ז״ל בפיגוע הירי הרצחני. כל החלטות המשטרה התקבלו בהתאם לממצאים שהיו מונחים בפניה באותה עת. נדגיש כי כלל חומרי החקירה והממצאים הועברו למצ״ח עם תחילת החקירה".