חשד חמור להטיה פוליטית ולאי-תקינות בהליך בחירת חברי ועדת האיתור של תאגיד השידור הישראלי, כך עולה ממכתב נוקב שפרסם הייעוץ המשפטי לממשלה ביום שישי האחרון (29.9). המכתב אף מעלה אפשרות לרמייה בתהליך. ועדת האיתור, שהוקמה במטרה לנטרל השפעות פוליטיות על השידור הציבורי בישראל, ממלאת תפקיד מכריע בקביעת המינויים הבכירים בתאגיד. הפרסום הראשוני על תוכן המכתב הופיע בעיתון "דה-מרקר".
לפי המכתב, השופט בדימוס ויו"ר ועדת האיתור משה דרורי זייף ניקוד של מועמד לוועדה שחפץ כי ייבחר, אלעד מלכא, או לכל הפחות התרשל באופן חמור כשהעניק לו ניקוד על ניסיון שכלל לא היה לו. דרורי מסרב להתייחס לדברים ורק מכחיש באופן כללי, טוען כי פעל כדין וכי אין לייעוץ המשפטי לממשלה סמכות להתערב בשיקול דעתו.
מלכא נפסל לבסוף על-ידי ועדת המינויים, אולם הייעוץ המשפטי לממשלה קורא לבטל גם את בחירת פעיל הימין חנן עמיאור לחבר ועדת האיתור של תאגיד השידור הישראלי, משום שהליך הבחירה שניהל דרורי היה לקוי ולא תקין. דרורי עצמו, מינוי של שר התקשורת שלמה קרעי, מתמודד עם עתירה בדבר חוסר סבירות קיצוני במינויו, אחרי שבעבר נפסלה מועמדותו הן לעליון והן כשופט עמית.
ביום שלישי קיבל שופט העליון יצחק עמית את בקשת הפרקליטות לארכה נוספת במתן תשובה לעתירה, זאת אחרי שהבהיר קודם לכן כי משמעות הדבר היא הקפאת תהליך המינויים בוועדת האיתור על-ידי דרורי.
דרורי הוא גם יו"ר ועדת הרוגלות, ועדת חקירה שהקימה ממשלת נתניהו על מנת לתמוך בקונספירציית "תפירת התיקים" של רה"מ נתניהו ולסייע למאבקו במערכת אכיפת החוק אחרי שהסתבך בפלילים. לשני התפקידים נדרש שופט מחוזי בדימוס, ודרורי הוא ככל הנראה שופט המחוזי בדימוס היחיד שהביע תמיכה פומבית בהפיכה המשטרית ולכן נבחר לשני התפקידים.
בוועדת האיתור נקבעים המינויים הבכירים בתאגיד השידור, ובנובמבר הקרוב היא אמורה לבחור מחליף ליו"ר התאגיד גיל עומר עם סיום הקדנציה שלו. שר התקשורת שלמה קרעי הצהיר כבר עם כניסתו לתפקיד כי הוא מעוניין לסגור את השידור הציבורי במדינת ישראל. אחרי שנכשל בניסיונותיו להעביר חקיקה ברוח זו, החל לנסות לפעול למטרה זו על-ידי שליטה בוועדת האיתור.
החוק מכוחו פועל תאגיד השידור נחקק על-ידי ממשלת הליכוד ויש-עתיד ב-2014 ונועד לנתק את ההשפעה הפוליטית מהשידור הציבורי, זאת כלקח מההסתאבות וההשחתה שגרמה ההתערבות הפוליטית הבלתי פוסקת ברשות השידור.
לשם כך הוקם מנגנון שבראשו ועדת איתור בת שלושה חברים, שמחליפה את הדרג הפוליטי כמי שבוחרת את חברי מועצת התאגיד. בראש הוועדה עומד שופט מחוזי או עליון בדימוס, שנבחר על-ידי שר התקשורת. מינוי זה, של יו"ר ועדת האיתור, הוא היחיד בו יש דריסת רגל לדרג הפוליטי. זו החוליה דרכה מנסה קרעי לשבור את המנגנון שקבע החוק על מנת להבטיח את העצמאות העיתונאית והניהולית בתאגיד השידור.
עם מינויו של השופט בדימוס דרורי על-ידי קרעי, נדרש דרורי לבחור את החבר השלישי בוועדת האיתור. כאמור, ועדת האיתור אמורה לנתק את השפעת הזרם הפוליטי מהשידור הציבורי. סעיף 30 בחוק השידור הציבורי קובע כי "לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות".
למרות זאת, שני המינויים של דרורי, זה שנפסל וזה טרם נפסל, הם פוליטיים בעליל. אלעד מלכא הוא חבר מפלגת הליכוד לשעבר, מקורבו של השר קרעי ומי שקרעי רצה למנות למנכ"ל משרד התקשורת (מינוי שנפסל בשל העדר ניסיון ניהולי של מלכא, שבמקום זאת כיהן כמשנה למנכ"ל במשך תקופה). לאחר פסילת מלכא מינה דרורי את פעיל הימין חנן עמיאור, העוסק בין היתר בכתיבת נאומים לשרי הליכוד, כפי שנחשף ב"עין השביעית" כבר ב-2017. כיום הוא עובד ככותב הנאומים של השרה מירי רגב.
בשל זיקתו הפוליטית של עמיאור, דורשים בייעוץ המשפטי לממשלה לפסול את מינוי עמיאור כשם שנפסל המינוי של מלכא, ולקיים את הליך הבחירה, כדין.
המכתב של הייעוץ המשפטי לממשלה חושף טענות קשות נגד התנהלות דרורי בהליך בחירת החבר הנוסף בוועדה. לפי המכתב, ההחלטה על מינוי מלכא התקבלה במסמך הכתוב בכתב יד, בסיומה של טבלת ניקוד בה נכתב כי "במקום 1-2 (86 נקודות): חנן עמיאור ואלעד מלכא. בגלל הניסיון ומעמד אלעד מלכא הוא מספר 1". זאת כשלמלכא לא היה כל ניסיון נדרש, ואין תיעוד להחלטה רשמית לבחור בו מעבר לאותו מסמך בכתב יד. בנוסף אין גם תיעוד להחלטה לבטל את מינוי מלכא ולהחלטה למנות במקומו את עמיאור.
למעשה, הליך הבחירה נעשה כולו במחשכים. לא ידועים אפילו התאריכים המדוייקים בהם נעשו המינויים. ב-17 ביוני פרסם הכתב אביעד גליקמן כי נפסלה מועמדות מלכא ועמיאור אמור להתמנות במקומו, לכן ניתן להסיק שמינוי עמיאור התרחש בסביבות מאי-יוני, ומינוי מלכא בחודשים שלפני כן.
לגבי מינוי עמיאור מציינים לימון ולוין כי הפגם המהותי הראשון בהליך מינויו הוא סירוב יו"ר הוועדה, דרורי, לאפשר ללשכה המשפטית ללוות את הליך הבחירה ולבחון את העמידה בתנאי הסף של המועמדים טרם נבחרו, כולל עמיאור, זאת למרות פניות הלשכה המשפטית ובניגוד להתנהלות המקובלת בכל ההליכים הקודמים ולהליכים מקבילים בשירות המדינה.
הפגם המהותי השני נוגע לניקוד המועמדים כולם, "לא למותר לציין כי ניקוד המועמדים הוא ליבו של הליך הבחירה", מציינים לימון ולוין, לצד העובדה שלמרות החובה כי הניקוד יבוסס על פרמטרים אובייקטיביים הנקבעים על פי אמות-מידה, קיימים פערים ברורים בין קורות החיים של המועמדים לניקוד שניתן על ידי יו"ר הוועדה.
בפנייה של לימון ולוין מתגלה כי מלכא היה המועמד הראשון שנבחר על ידי דרורי לכהן כחבר ועדת האיתור אולם הבחירה נפסלה, כאמור, בשל זיקה פוליטית ברורה. "ההליך המינהלי המשובש שנערך הוביל לבחירה ראשונה באדם שלו היה נבחן מלכתחילה כדבעי היה נפסל על הסף בשל זיקה פוליטית", טוענים לימון ולוין ומוסיפים כי "דבר זה מעיד על שיבוש מהותי ויסודי בהליך כולו".
בהמשך המכתב מתארים המשנים ליועמ"שית מה שנראה על פניו כזיוף של מכרז: דרורי העניק למלכא ניקוד שלא תאם את קורות החיים שלו עצמו. כך מלכא קיבל 5 נקודות על עיסוקו ב"תקשורת הכתובה" למרות שבקורות חייו לא מצוין כי עסק בתקשורת כתובה. 5 נקודות על יצירה טלוויזיונית, קולנועית או מוסיקלית, למרות שלא מוזכר שעסק בתחומים אלה. מלכא זכה לניקוד בסעיף "סוג תקשורת" – שלושה תחומים שהמועמד עסק בהם – רדיו, עיתונות כתובה וטלוויזיה, כשלא עסק באף אחד מהתחומים.
הוענק לו ציון מקסימלי בסעיף כלי תקשורת ברמה מהותית (כגון עיתונאות חוקרת) למרות שמעולם לא יצר, שידר או פרסם תוצרים בתקשורת או בפלטפורמות תקשורתיות. הוענק לו ציון מקסימלי על סעיף "רמת פריסה", סעיף המתייחס לרמת הפריסה של כלי התקשורת בו עסק (מקומית או ארצית), כשלא עסק כלל בתחום. ולבסוף מלכא קיבל גם ציון על "תקופת מומחיות" כשאין לו בכלל ניסיון מעשי בתחום התקשורת.
הפגם המהותי השלישי בהליך הבחירה שקיים דרורי, מוסיף המכתב, הוא שהיו"ר דרורי לא הציג החלטות כתובות ומנומקות הנוגעות לבחירה ולדחיית המועמדות של המועמדים, כמקובל בהליכים שכאלה, והתשתית העובדתית להחלטתו מבוססת בחלקה על פרוטוקול ראיונות ממאי שעליו כתוב "טיוטה" מבלי שסופקה גרסה סופית של המסמך.
המשנים ליועמ"שית מתארים אם כן מציאות בה יו"ר וועדת האיתור דרורי ניהל הליך תפירת מכרז ציבורי לאדם בעל זיקה פוליטית, בניגוד לחוק השידור הציבורי, תוך זיוף ניקוד המועמד או רשלנות חמורה בקביעת הניקוד, כשההליך כולו נעשה בהיעדר שקיפות ותוך הדרת הייעוץ המשפטי של המשרד.
מאגודת העיתונאים ירושלים נמסר כי "אם הדברים העולים ממכתב המשנים ליועמ"שית אכן מדויקים, אזי מדובר במקרה חמור ביותר, הפוגע באמון הציבור בתקשורת, אך לא פחות חשוב מכך - בשלטון החוק. אנו קוראים לבטל לאלתר את המינויים המוצעים, בדיוק כפי שדרשנו בעבר בהערותינו על מועמדי השר קרעי"