בליל 20 באוגוסט 1989 רצחו צמד האחים אריק ולייל מננדז ביריות רובי ציד את הוריהם חוזה וקיטי. חוזה, מהגר קובני, היה מיליונר, והמשפחה התגוררה באחוזה שבאותם ימים הייתה שווה 5 מיליון דולר. בימים ובשבועות שלאחר הרצח בזבזו שני האחים מאות אלפי דולרים על בגדים ומכוניות, עד שנלכדו ולאחר קרב משפטי סבוך נידונו למאסר עולם ללא אפשרות שחרור.
יש גרסאות שונות לגבי התנהלות החיים בתוך המשפחה לפני הרצח. הסדרה "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז" מקבלת במלואה את זו הגורסת כי האב חוזה היה נואף, בעל אישיות נוקשה עד כדי אכזריות, וכי האם קיטי הייתה בעלת אישיות חלשה, שקיבלה על עצמה את כל שגיונות האב, ומעל הכל סבלם העיקרי של הילדים נבע מגילוי עריות מתמשך כלפי שניהם מצד האב. רצונם של אריק ולייל להרוג את חוזה וקיטי, מתארת הסדרה, נבע מתוך פחדם כי הוריהם, החוששים שמא סודם יתגלה, מתכוונים לחסל אותם.
רימייק עם טוויסט: סרט האימה שמצדיק את עיבודו המחודש | מותחן השנה
סיפורים שחייבים להישמע: "שחר אדום" חושפת את גבורת ה-7 באוקטובר
הסדרה, שיוצאת לדרך כאשר זרקור המפלצתיות מופנה כלפי הבנים הרוצחים, מפנה אט־אט את האלומה אל עבר ההורים, ובעיקר האב הפוגע באשתו ומתעלל בילדיו. אלא שכאמור היא עושה זאת אט־אט. הדרך לא אצה, וזאת בלשון המעטה, ל"מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז".
שקטה ורדומה היא מתנהלת בדרכה, לעיתים עד כדי תמיהה, מתארת את הדרמה בקצב מפוהק, אינה מנמקת מדוע היא נמתחת על פני שישה פרקים כשאפשר היה להסתפק בלי להחסיר דבר גם בשלושה. השתיקות רבות וארוכות, גם המבטים הנוגים. גם ההתפרצויות הצעקניות. "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז" היא לא בינג'. היא מתישה את הצופה. עדיף לא להיכנס אליה כלל.