תקיפה באיראן, חברות החדשות
ימים על ימים מדקלמת התקשורת בצייתנות את המסר שאו־טו־טו, בשעות הקרובות ממש, תתקוף ישראל את איראן. באמצע השבוע זה התחיל להישמע כאילו לישראל אין באמת תוכנית איך עושים את זה.
סיפורים שחייבים להישמע: "שחר אדום" חושפת את גבורת ה-7 באוקטובר
רימייק עם טוויסט: סרט האימה שמצדיק את עיבודו המחודש | מותחן השנה
מאז ירי הטילים המסיבי מכיוון איראן לישראל, ולפחות עד ירידת מילים אלו לדפוס, משדרות חברות החדשות בארץ במפגן של אחדות נדירה את תוכנית הדוקו הריאליטי "ישראל מתכננת פעולת תגובה משמעותית באיראן, שככל הנראה תתרחש כבר ב־12 השעות הקרובות".
מדי יום מחריף הטון. אם משווים ליום הראשון, שבו יצאה הודעה נחרצת ש"צה"ל יתקוף במרחבי המזרח התיכון כבר הלילה", ושימו ליבכם היטב למילה "במרחבי", שמרמזת לאו דווקא על רפיח וג'באליה, וגם לא על צור וצידון, אלא במרחבי, כלומר ח'ורמשהר בטוח ברשימה, אבל אולי גם קהיר או ג'קרטה, אולי אפילו כל העולם - לונדון ובריסל ואולי גם הוואי - אבל למחרת האיום הוא כבר חדשות של אתמול, כשהיום הסטאר הנוכחי, בדרך כלל גלנט, בדרך כלל לבוש בשחור, בדרך כלל עומד מול ארבעה חיילים, כשהוא מניע מעלה־מטה את שתי ידיו באגרופים קמוצים ובתנועה זהה, מודיע כי "עוד לא גירדנו את היכולות ההתקפיות שלנו וזה עוד יגיע", והצופה אומר לעצמו, אוהו.
עוד לא גירדנו את היכולות, זה עוד יגיע, מה יכול להיות גדול מ - נגיד - 83 פצצות חודרות בונקרים במשקל טונה כל אחת, הוא בטח מתכוון לאטומי, אין משהו אחר, ווי ווי, הלך על החיזבאללונים והלך על האיראנים, ובזה ייגמר העניין בניצחון מוחלט.
ולמחרת, אחרי שאתמול לא קרה דבר, מתנוססות כותרות הידיעות, נגיד בפיו של ניר דבורי, ולפיהן צה"ל מעמיק את הכנותיו לתקיפה "באופן חסר תקדים". חסר תקדים! המטוסים כבר מותנעים, עומדים על המסלולים כשדלק כבר נוזל ממכליהם. הפצצות (חודרות הבונקרים במשקל טונה כל אחת) מתפקעות מרוב חומר נפץ, הטייסים מקללים בזעם בקשר, דורשים רשות המראה שנמנעת מהם מכיוון שנתניהו רוצה להופיע בסרטון בערב שבו הוא מבטיח שתתבצע תגובה קשה כלפי האיראנים.
ביום שלמחרת - למי שמחפש עדות ניצחת לתקיפה חסרת התקדים שבדרך, נוחת בארץ גנרל אמריקאי לתיאומים אחרונים, מה שמעיד על הידידות החזקה בין שתי האומות.
וכן הלאה, וכן ככה, מה שמעיד - ואולי במיוחד על רקע התקיפה המסיבית על חיזבאללה מכל כיוון, שבעצמה מעידה על שנים של תכנון ואימונים ויכולת ביצוע מזהירה - שאחרי ככלות הכל לישראל אין מושג מה היא רוצה לעשות באיראן, באופן חסר תקדים, בעוצמה בלתי רגילה, כי פשוט לא התכוננו למשימה הזאת. לא חשבו מראש, לא הכינו מפות, לא מילאו תד"ל ומים במימיות - נורא רוצים לתקוף אבל לא יוצאים כי זה הג'ינג'י שאשם. זה הוא ששכח את המפתחות.