לפני שנה ב-29 באוקטובר, מגיש חדשות 12 דני קושמרו עלה לאולפן החדשות ושידר בסמוך ליישובי העוטף, ואיחל ברכה מיוחדת ליחיא סינוואר שציין בדיוק באותו ערב את יום הולדתו ה-61. "נברך אותו מכאן שאמן זה יהיה יום ההולדת האחרון שהוא חוגג בחייו", אמר.
נראה כי קושמרו ניחן ביכולות ניבוי העתיד, ואכן יחיא סינוואר, מנהיג המרצחים, מצא את מותו בהיתקלות מול חיילי צה"ל - רגע לפני שהוא ציין את יום הולדתו ה-62.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
קושמרו פתח אמש את המהדורה עם הבשורות המשמחות על חיסול מנהיג חמאס והתענג על כל מילה. "הצורר, הרוצח המתועב, מי שהביא אסון גדול על עצמו ואסון עוד יותר גדול על עמו, יחיא סינוואר, החזיר היום את נשמתו לשטן. יחיא סינוואר חוסל על ידי כוח שריון, וכמו הנייה, כמו נסראללה, כמו מוחמד דף ושאר שונאינו - סינוואר מסיים את חייו מדמם באפר, כנבלה סרוחה, או בשפה של אויבנו - כל כלב ביג'י יומו, משפט שעושה עוול לידידו הטוב של האדם". אגב, אני כל-כך מעריכה את קושמרו שהדגיש כי כלב הוא ידידו הטוב של האדם.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
למרות קריאות השמחה מצידו של קושמרו, מי שהתמוגג אפילו יותר מחיסולו של סינוואר היה עמית סגל, תומך הממשלה והעומד בראשה, כיוון שהוא סופסוף יכול "לסגור חשבון" עם כל יושבי האולפן ולומר להם - תאכלו את הכובע. להטיח בהם, זלזלתם לאורך השנה האחרונה בסיסמאות של 'עד הניצחון המוחלט' - והנה הגענו ליעד הנחשק. חיסלנו את אבי המרצחים של החמאס, פירקנו את חמאס בעזה עד, כמעט, הניצחון המוחלט.
עד כמה שקשה לי להודות, יש אמת בדבריו של סגל. גם אם נתניהו המשיך עם המלחמה לטובת שרידותו הפוליטית, ולא משנה מה היו מניעיו - התוצאה בסוף התבררה כטובה לכולנו.
אבל אז התחילה הקשקשת הידועה והמיותרת באולפן, כשגיורא איילנד טען שצריך לבטל את התקיפה באיראן. "עכשיו ישראל יכולה להשהות את התקיפה, כי צריך להתמקד בעזה ולבנון, שם הניצחון יותר חשוב כרגע", הוא אמר, ועמית סגל, שרק חיכה לרגע שירימו לו להנחתה, כדי לעשות אצבע משולשת לכל הקשקשנים באולפן, הביך את איילנד בשידור.
"אפשר להודות עכשיו שאם היינו נעתרים לכל ההצעות שהושמעו, גם בחודשים האחרונים, על לסיים את המלחמה כשסינוואר עוד בחיים, לתת לו את הניצחון האדיר הזה, להגיד שסיימנו, לא להיכנס לרפיח - לא היינו נמצאים עכשיו בסיטואציה שבה כולנו עכשיו בקונצנזוס שהמלחמה הזו היא על סף ניצחון", הוא אמר, והוסיף בנימה מעט מתנשאת אבל בהחלט צודקת: "האם יכול להיות ששווה עכשיו לעשות חשבון נפש קטן ולהגיד שההצעות והאמירות החוזרות ונשנות שכבר הפסדנו, שהמלחמה ללא מוצא, בסוף נתקלות פעם אחר פעם במציאות אחרת?".
גיורא איילנד נראה מופסד ומיהר להוריד לנו את המורל כדי להצדיק את טענותיו. "אני עוד לא רואה את זה משתנה. כדאי להוריד את הפרופיל , השליטה האזרחית של חמאס ברצועה עדיין קיימת". סגל התפרץ לדבריו כדי להביכו בשנית: "אבל אמרת, ניצחון על חמאס הערב".
איילנד התעלם מסגל, והמשיך: "האינטרס הישראלי הראשון זה עסקת חטופים שאפשר היה לעשות כבר באפריל. כפי שאמרתי, עכשיו יש הזדמנות יותר טובה, אבל את זה - לא אומר ראש הממשלה. אני חושש שיהיה פה מסמוס של ההישג הזה במקום ההיפך".
דפנה ליאל שהביקורת של סגל הופנתה לכל יושבי האולפן בין היתר גם אליה כמי שביקרה את נתניהו, הבהירה למען הסר ספק שכל הקרדיטים שסגל מנה לטובת נתניהו לא שייכים לו אלא לצבא בלבד "חלק מהביקורת על נתניהו הייתה באמת מה שעמית ציין, אבל חלק מהביקורת הייתה, שהוא התעכב עם כניסה לרפיח. כשגנץ ואייזנקוט אמרו שנתניהו היה צריך לעשות את זה חודשים קודם, לפני חאן יונס והדבר הזה התמהמה ונמתח והזמן של החטופים מאוד יקר.
"האתגר של נתניהו לפניו יש לו הזדמנות לתרגם את ההישגים הצבאיים הכבירים גם להישג מדיני וניצחון, ובאותה מידה אנחנו יכולים להיגרר למלחמת התשה בשלוש חזיתות והוא מבין שזה רגע משמעותי, שהאויבים שלנו ישמחו לקחת אותנו לשם".
גם ניר דבורי הצטרף לאיילנד ודפנה ליאל נגד סגל, ואמר: "מי שדחף להיכנס לרפיח ולציר פילדלפי היה הצבא ולא שום גורם אחר". בשלב הזה דני קושמרו החליט לעצור את הוויכוח באותה נקודה וטוב שכך, כי האמת נמצאת איפשהו באמצע וזה הזמן לשמוח יחד על הישג חסר תקדים.