זהו, זה השישי האחרון לפני שחוזרים לשגרה. אותה שגרה של 5 ימי עבודה בשבוע, פלוס שעה פקקים בדרך חזור מהעבודה. אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל מי ייתן שיהיו לנו ימים שגרתיים, הפעם עם בשורות טובות, ושגם החטופים המצויים בשבי חמאס ישובו הביתה ויזכו לאותה שגרה שגרתית ומשעממת. אמן.
אהבה במרוקו | Lonely Planet
אני מודה, מזמן לא צפיתי בקומדיה רומנטית שהרגישה כמו מוצר חדש לחלוטין, שהצליחה להביא את הז'אנר המושמץ (לרוב שלא בצדק) אל מחוזות חדשים. גם הסרט 'אהבה במרוקו' לא השכיל להיות טרי מהניילונים, חרף העובדה שהצטייד בליהוקים נהדרים לתפקידים הראשיים - לורה דרן וליאם המסוורת'. בסרט הנ"ל, הם נכנסים לתפקידיהם של סופרת שבמקרה נפרדת מבן זוגה ומחליטה לטוס לסדנת כתיבה במרוקו, ושל בחור צעיר שיהיה זה שנתקל בה בדיוק כשהיא מחפשת התחלה חדשה תרתי משמע.
למרות שלכאורה הסיפור מוכר, צפוי וידוע מראש, בסרט יש כמה דברים שהותירו אותי מול המסך, ולא בכדי – בראש ובראשונה הפריימים הנפלאים של מרוקו, שכל כך עושים חשק לביקור (ביקור סמי מולדת עבורי), בתקופה שלא ממש כדאי לעשות זאת. הבשורה הנוספת ששמחתי לראות היא שושה גורן, שחקנית מופלאה שתמיד כיף לי לראות על המסך, בתפקיד סופרת ישראלית המשתתפת גם היא בריטריט.
גילוי נאות: ראיתי שחבריי לשולחן הביקורות חוו דעה פושרת למדי, ושוב – הסרט הוא בדיוק מה שחשבתם. זה המצב. ועדיין, אני חושבת שאין חולק שכולנו היינו שמחים לשטוף את העיניים בנופים פוטוגניים ובשחקנים משובחים, גם אם לא יצאתם מהסרט עם לסת שמוטה.
מוסך הפלאים: מגרוטאות ליצירות מופת | Car Masters: Rust to Riches
אני לא יודעת אם כבר דיברנו על זה, אבל הידע שלי במכוניות מתכנס לרמת הרכב בו אני נוהגת, ולמעט מאוד רכבים אחרים. כנראה כי נהגתי עליהם פעם, או ניסיתי להשתלב בלא הצלחה בשיחה על מכוניות. אגב, זה מבחירה כמובן.
אחרי שאמרתי את כל זה, תוכניות על מכוניות אני אוהבת, בעיקר כשמדובר ברכבים מוזנחים שהופכים פתאום ליצירות מופת. ברור, גם אני גדלתי על 'פימפ מיי רייד', עוד בימים שהיינו כולנו דבוקים ל־MTV ומחכים לשיר שלא יצא לנו מהראש.
בקיצור, ב'מוסך הפלאים: מגרוטאות ליצירות מופת', תהנו מהצצה לעבודתם של מכונאי מוסך גותהם, שהיה אחראי בין היתר על דגמי מכוניות לסרטים וסדרות טלוויזיה, בעודם הופכים גרוטאות, כמאמר המשורר, לרכבים ששווים הרבה מאוד כסף. אגב, לאף אחת מאותן מכוניות אין לנו תקציב, כמובן, אבל לא נורא.