על גבי תמונות זוועה מלב התופת שהתרחשה כאן בבוקר השבעה באוקטובר, אנחנו עדות ועדים להקלטות בלתי ניתנות לעיכול שחשף תחקיר של העיתונאי והמגיש רביב דרוקר בתוכנית ״המקור״ ברשת 13. מדובר במסמך מרעיד, שלמרות ההבנה שקדמה לפניו כי קו הגבול כבר אינו קיים והתהומות המזוהמים מבעבעים ומציפים את הרפש שעולה על גדותיו זה מכבר, מניעי דמותו המסוממת מדעת קהלו זוכה לרגעי במה מזעזעים.
אמש (ראשון) חשף תחקיר ״המקור״ כי מקורביו של בן גביר, בהם נמנים יו"ר ארגון להבה בנצי גופשטיין, זוגתו אילה בן גביר וראש המטה של השר חנמאל דורפמן, חברים בקבוצת וואטסאפ סגורה בה הם משוחחים על האסטרטגיה חורצת הגורלות של בן גביר.
רגע לפני שידור התחקיר, השר לביטחון לאומי ניסה לסנדל ולמנוע את שידור המסמך המחריד אך בקשתו נדחתה בבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר ההחלטה דרוקר מסר ל״מעריב״ כי ״העובדה שבן גביר עתר בכלל לביהמ"ש בידיעה ברורה שאין לו שום קייס, כנראה, מוכיחה כמה חשוב לו שהחומרים הללו לא יתפרסמו״.
אותם חומרים מוצגים בפנינו כ״סודות״ של השר, שבהחלט מעצים את התיאור הזה דרך פעולותיו שמוכיחות כי אכן עבורו מדובר באניגמה שיעדיף להשאיר בצללים, בכל זאת אלה מילים גדולות לתאר מניעים שהיו ברורים כבר מלפני שידור הכתבה.
אך למרות זאת, נופלת ההבנה כי אותו תחקיר לא ניסה למעשה לחשוף מחדלים חדשים שלא זכינו להכיר, אלא להביא לקדמת הבמה את האופן בו הפרסונה הציבורית של השר עומדת לנגד עיניו ומניעה כל פעולה מסוכנת שמחליט לקחת על עצמו דרך ״ביצי זהב״ שמטילים יועציו בשיחה הסגורה בקבוצת הוואטסאפ המשותפת שלהם. ״סודות״ אלה למעשה מעמיקים את קווי דמותו של האדם שיושב על הכסא הרגיש ביותר במדינה, בגיבוי מלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
תחקיר האימים מגיע בימים בהם הזיכרון הפך לקצר טווח, החושים מעורפלים מרוב החדשות המהמהמות שמשכיחות ודוחקות את קודמותיהן בזו אחר זו, וכי תחושת חוסר האונים שררה עוד מלפני השבעה באוקטובר.
״השאלה אם זה לא יהיה נכון להוציא את זה לרשתות ולגרוף את הלייקים״, הקליט בן גביר בקבוצת הוואטסאפ לחבריו בזמן שהמוח לא משחרר מדימויי הפחם מקיבוצי העוטף לאחר השבת השחורה, הפגנות הענק המשתרעות ברחבי הארץ ומונטאז׳ המורכב מדיווחי חדשות על פיגועים שהתרחשו בקצב מסחרר עוד מלפני טבח השבעה באוקטובר. באופן הזה אותו סרט מצליח ללכוד את המנוע הפנימי המרכזי של השר שמוביל אותו לפעולות המשמעותיות בהן הוא בוחר.
אך התחקיר לא מנחית בפנינו עובדות שכבר שיערנו, הערכנו ושמענו מלפני, הוא מרכיב דרך מתווה כרונולוגי חכם המנסה לארגן את הכאוס ממקומו הקודם של בן גביר ועד לכניסתו למגרש הפוליטי.
תחקיר ״המקור״ אימץ לעצמו פורמט מוכר של ״ראשים מדברים״, הקראת התכתבויות והאזנה להקלטות קוליות מקבוצת הוואטסאפ מובאת בסדר כרונולוגי על ציר זמן המכיל אירועים משמעותיים שנשכחו מהדעת. למרות שבקלות הבחירה בפורמט זה יכולה להכשיל את כוונתה וליצור תחקיר דליל וריק, הפרשנות אינה נדרשת במקרה זה ואותן התכתבויות מדברות בעד עצמן מבלי דרמטיזציה עודפת.
חומרים אלה מובילים אותנו, בשתיקה מצמררת, אחר עדויות בלתי נתפסות של האופן ה״אסטרטגי״ בו משרדו פועל. הצופים נדרשים רק להאזין, לראות ולהצטלק עוד יותר מהתחושה הכואבת; כי כולנו לא רק חסרי אונים אל מול תחושת ההפקרה, לא רק יתומים במדינתו אלא חטופים בתוך גבולות המדינה. כל שנותר זה לצפות ולרעוד.
אלה לא רק מחדלים שנדחסים לדקות קצובות בחלק הראשון של התחקיר שהובא אמש, אלה ניסיון ללמוד את הפריזמה דרכה הוא פועל. אך למרות שזה הוא לב המוקד בתחקיר ישנם רגעים בלתי נשכחים שהתחקיר דואג להזכיר לנו כמו הרגע המהמהם בו אילה, זוגתו של השר, אמרה בקבוצה הסגורה על הסערה סביב חוק האיזוק האלקטורני הנודע כי מדובר ״בארגונים של נשים אלימות ושקרניות״.
כידוע, מטרת החוק היא מניעת אלימות במשפחה שיכול לסייע לנשים להמשיך את חייהן בביטחון. הוא קודם על ידי חברת הכנסת לשעבר מהליכוד קרן ברק ושר החוץ גדעון סער, לו התנגד בן גביר. אל מול עדות זו אי אפשר שלא להיאלם.
קשה לתחום את ההשפעה שנותרה לאחר שידור הסרט, כפי שהשר לביטחון הפנים לשעבר, עמר בר-לב, הגיב לראשונה על התחקיר לגיא לרר בתוכנית ״הצינור״ ברשת 13: "אני רואה שר מבוהל, חסר אונים, מבולבל, חסר עמוד שדרה. נרקומן של לייקים. כל ההתנהלות שלו היא בין חוסר ביטחון עצמי לבין איך למשוך תשומת לב כזאת או אחרת מראש הממשלה ומהבייס שלו. הכל חוץ מלהיות שר לביטחון הפנים של מדינת ישראל״.
אין מילים שיכולות לנסח את התחושות הרועדות ממחזה האימים שהוצג בפנינו אתמול בערב. רק התחושה המקפיאה שהביא איתו המסמך המשמעותי הזה.
הערב (שני) ישודר החלק השני של התחקיר ובו ייחשף מה עשה בן גביר בשעות הראשונות של המלחמה ומה הוא באמת חושב על החמאס?