כשעוד טעם הלוואי מחלקו הראשון של תחקיר האימים על השר איתמר בן גביר בתכנית "המקור" של רביב דרוקר משתלט, יש תחושה כי לא נותר עוד מה לחדש ברשמי התנהלותו המגוחכת של השר "לביטחון לאומי". אך בפרק השני של תחקיר "הסודות של בן גביר" ששודר אמש (שני) ברשת 13 מובאים חומרים מטלטלים שמותירים את הצופים חסרי האונים רק לצפות, לבכות ולצחוק מייאוש.
פרק זה נפתח ברגעי הכאוס של ימי המלחמה הראשונים, כשרשימת הנרצחים מתעדכנת למספרים אסטרונומיים, מראות של אזרחים נחטפים ממדינתם מציפים את מסך הטלוויזיה, ואירוע בני ערובה נמצא בעיצומו, משרד הפרסום של בן גביר עובד במרץ. הכוורת עסוקה במלאכה החשובה ביותר - איך לבדל את השר משאר מתחריו הפוליטיים? לצד הדימויים המצמררים נשמעות הקלטות קוליות בהן בן גביר מבצע חזרות בקבוצת הוואטסאפ על הסינקים שהוא מתלבט בכובד ראש אם לשחרר לקהל המעריצים שצמא לשמוע את קולו הסמכותי.
"אחכה שעתיים-שלוש בינתיים כי יש אירוע עם בני ערובה וחטוף", אמר באחת ההקלטות. כל שנותר זה לשפשף את העיניים אל מול חוסר האנושיות והתפקוד שמשתולל בקבוצת הוואטסאפ הסגורה. בשיא המלחמה, חבריו של בן גביר עמלים במלאכת בניית התדמית המחודשת של השר כדי לתפוס בציפורניים את קהל המעריצים של השר שלא יברח ברגעי הטראומה. בדומה לכוכב הוליוודי, בן גביר משנן את הטקסט ומחשב את צעדיו כדי לצעוד באופן המדויק ביותר לטקס חלוקת הפרסים.
למרות שנוצרת חוויית צפייה מתישה, מעייפת ואף חזרתית בתחקיר, נדמה כי יוצריו מודעים למהלך הזה ודרך כך מצליחים לבטא את המירוץ העצמי והמגלומני של השר. בעל כורחנו, אנחנו מובלים ומובלות למרדף הנבוב של בן גביר אחר קרדיט, פלאשים וגריפת לייקים מעייפת עד מצב בו התחקיר עצמו כבר לא ידע איך למסגר את חומרי קבוצת הוואטסאפ.
אסופה של תיעודים בהם בן גביר חוזר באסרטיביות על המנטרה הידועה שאימץ לעצמו (לצורך בידול עצמי) אל מול עדשת המצלמה: "השמדה טוטלית של החמאס" (אחותה התאומה של "הניצחון המוחלט" של ראש הממשלה בנימין נתניהו). לפתע, לצד תיעודים אלה, מוצגת הודעתו של בן גביר בקבוצת הוואטסאפ בה נכתב: "בואו נהיה ריאליים, ישראל לא תשמיד את החמאס".
דרך מרדף אחר עיתונאים וכותרות, בן גביר מצוות לו את איתמר ססובר, חייל סדיר בדובר צה"ל, ואת משה גלסנר, הידוע בכינויו הפיקטיבי עופר כהן, המתפקד כחצי עיתונאי וחצי יועץ על מנת להרכיב צוות מושלם שיסחוב על כתפיו את מסע הפרסום של השר. למרות שתחקיר "המקור" לא פשוט לצפייה, הוא מצליח להעמיק עוד יותר את קווי דמותו של השר הנודע ואת המנוע המרכזי שמפעיל אותו - אור הזרקורים.