רגע לפני שישבנו כל בני המשפחה סביב ארוחת שישי, עם צבעי נרות השבת שמאירים את הבית בנועם, שמעתי בחוץ צרחות. יצאתי לחצר לראות שאף אחד מהשכנים לא נמצא בסכנה, אך עד מהרה זיהיתי את צרחות האימה שבקעו ממיתרי גרונה של טלי גוטליב. פתחתי את הטלוויזיה לראות מה פספסתי, ולנגד עיניי נגלה מחזה שהרס לי את ארוחת השבת ושאב ממני את כל האנרגיות לסופ"ש.
חברת הכנסת טלי גוטליב צווחה כמו מטורפת באולפן של לוינסון ואסייג, צרחה וצרחה ועוד קצת צרחה, ובין לבין ניפנפה בשערה, והיללה את בנימין נתניהו שהוא ״מנהיג דגול״ – ושוב צרחה את נשמתה.
ואז הגיע טוויטס בעלילה: ח"כ גוטליב צרחה על חיים לוינסון "תפסיק לצרוח ותשתה מים קרים, תשתה מים קרים, תשתה מים קרים – אופירה, תשתלטי על הדבר הזה כי הוא מבזה אותך".
מה קרה פה עכשיו? פקחתי עיניים מופתעות, סירייסלי? זו הייתה בדיחה? היא באמת צעקה כרגע על לוינסון שיפסיק לצרוח?
עד כמה הגמל לא רואה את דבשתו, אפס מודעות, אפס ביקורת עצמית, בלי שום תפיסת מציאות. מיתרי הקול של גוטליב הגיעו לדציבלים שהאוזן האנושית לא מסוגלת להכיל, אפילו הכלב שלי כל כך נבהל מהסאונד שבקע מהמסך, שהוא התחבא, רועד, מתחת לספה.
והאישה הזאת, שנראתה כמו בטירוף של אמוק, שמצייצת שטנה בתדירות של שיגורי רקטות מלבנון נגד כל ארגון ואדם במדינה שמעז להביע דעה נגד נתניהו, מעיזה להטיח בלוינסון שיפסיק לצעוק, ועוד הוסיפה להעיר לקינוח שהוא ״מונע משנאה ורוע״. הכל ניתן לומר על לוינסון, אפשר לאהוב אותו יותר או פחות, אבל ייאמר לזכותו שהמדינה חשובה לו.
הרבה זמן לא יצא לי לראות את את לוינסון כל כך חסר אונים שלרגע ריחמתי עליו. המסכן לא ידע את נפשו ולא הצליח למצוא דרך אפילו להשחיל מילה מול הר הגעש המתפרץ מולו, כמו אישה הורמונלית במחזור וגבר שנאלץ להיכנס למצב שטיח כדי לשמור על שלום בית.
ולמה כל זה קרה? גוטליב האשימה במחדל ה־7 באוקטובר את ראש השב"כ, הרמטכ"ל, שר הבטחון והצבא – וחיים לוינסון רצה לחזק את דבריה ולומר שהוא מסכים עם כל מילה שלה, כולם צריכים להיחקר קבע, כולל ראש הממשלה נתניהו, ולכן חייבת לקום וועדת חקירה.
אבל, גברת גוטליב – אם ניתן לקרוא לה בתואר הנשי הזה, גברת, כי נשיות היא ממנה והלאה – קבעה נחרצות כאילו הייתה הרשות השופטת והמחוקקת: "לא תהיה ועדת חקירה, אני לא אתן שתהיה פה ועדת חקירה, אני לא מוכנה״.
לאחר מכן הסבירה כי ״אני לא סומכת על השופטת ענת ברון שתעמוד בראש ועדת החקירה אחרי שהיא מגיעה לקפלן״. רק נזכיר לצופים שהשופטת ענת ברון פרשה מהעליון ימים אחדים לאחר ה־7 באוקטובר, ולא זכור לי שראיתי עד היום שום התייחסות או אזכור של השופטת בדימוס מפגינה בקפלן.
אופירה אסייג, שקלטה כי לוינסון נמצא במצוקה, תפסה שליטה: "נתניהו גם אשם לדעתך? אפילו קצת". נחשו איך גוטליב הגיבה. "אהוד ברק אשם, שקמה ברסלר אשמה והאחים לנשק אשמים, נתניהו לא אשם, ראש הממשלה לא אשם״. "נתניהו הוא מנהיג דגול", קבעה גוטליב, והנחיתה ללוינסון מכה קשה: "והיחיד שמסכן הוא אדם כמוך, שלא שירת בצבא ומעולם לא היה לוחם״.
אסייג מיהרה לתקן את גוטליב, שלא דייקה בעובדות, כי לוינסון כן שירת אך לא סיים. גוטליב, עורכת דין לשעבר, שנראה כי היצמדות לעובדות ואמת דיברתי זה תלוי נסיבות, בחרה לתקן את טעותה והשיבה: "הוא עזב את הצבא כי היה לו קשה. הוא התבכיין".
רק נזכיר לח"כ הצווחנית שחיים לוינסון לא נבחר ציבור, ולא נציג ממשלה – הוא אדם עצמאי, ולא מקבל משכורת מאזרחי המדינה. לפני שאת שופטת את לוינסון ושירותו הצבאי, קודם תשפטי את המנהיג הדגול שלך, שמקיף את עצמו בשרים וח"כים שלא שירתו מעולם בצבא, אפילו לא ניסו. אותו מנהיג שפיטר את שר הבטחון בעיצומם של הישגים מפוארים של הצבא, ובעיצומה של מלחמה עקובה מדם, רק בגלל שדרש כי החרדים ישרתו בצבא.