רון דרמר, מי שהיה שגריר ישראל בוושינגטון, תפס מקום נכבד במהדורת שישי אמש. על פי תחקיר של עידו סולומון, דרמר תואר כאיש צללים והשר הכי חשוב והכי משפיע שאף אחד לא מכיר: "הוא האיש הכי מקורב לראש הממשלה ואיש סודו והכי קובע במדיניות החוץ והביטחון של ישראל".
"הוא מעולם לא עמד לבחירה, אלא הוצנח לממשלת ישראל" קבעה דנה ויס מגישת המהדורה. הוא לא מתראיין בערוצי החדשות בישראל ומעולם "לא נתן דין וחשבון על תפקודו", אלא רק פועל מאחורי הקלעים ובזירה הבינלאומית. לדברי ניר חפץ, "הוא הבן השלישי של נתניהו, או הבן שנתניהו היה רוצה שיהיה לו" ובו הוא נותן את כל מבטחו. אתם ודאי תוהים מדוע?
נתניהו בחר בדרמר להיות ה-BUDDY שלו, עוד אחד מהפודלים שלו, בעקבות ניסיונו בשדה הפוליטי, השכלתו, חוכמתו וקשריו בממשל האמריקאי. אם נהיה כנים, מבחינת האינטרס הלאומי, הוא עדיף על כל מלחכי הפינכה שמקיפים היום את נתניהו, שהם חסרי ניסיון וכישורים ורובם רק גרמו נזקים או לא הביאו כל תועלת.
אולם הסיבה העיקרית הידועה לכולנו מהיכרותנו את נתניהו, את עוצמותיו וחולשותיו, נעוצה בעובדה שלפי הדיוקן של דרמר שצויר אמש במהדורה, אין לו אספירציות פוליטיות אותן הוא רוצה להגשים בישראל. הוא מעדיף להישאר איש צללים ולגלות נאמנות טוטאלית לנתניהו, שאיתו הוא חולק השקפת עולם מדינית וביטחונית זהה.
נתניהו, הידוע כמי שלא חי בנוח ובשלום עם אנשים במפלגתו שפוזלים קשות לעבר תפקידו מחשש כי הם חותרים תחתיו, בוודאי שיעדיף מישהו כמו רון דרמר, נטול השאיפות הפוליטיות, לאמץ אל חיקו ולהיוועץ עימו. נתניהו תמיד היה סוליסט ופריק קונטרול. כמה נוח ובטוח מבחינתו כשיושב לצידו אדם ראוי שמעדיף רק ללחוש באוזנו, במקום חלילה להאפיל עליו ולבלוט יותר ממנו בציבוריות הישראלית.
להזכירכם, גם לישראל כ"ץ, שר הביטחון הנכנס, היו פעם שאיפות לעמוד בראש הליכוד. לא אתפלא לגלות שעד היום נתניהו, החשדן מטבעו, לא שכח זאת, ולכן הטיל עליו את תפקיד שר הביטחון כמתן אתנן ועל מנת לחנוק את שאיפותיו וחלומו הרטוב משכבר הימים, לתפוס את הגה השלטון ולהחליף את נתניהו ביום מן הימים.
אולם מה שמסקרן אותי הוא ההחלטה של אולפן שישי לשים את דרמר, איש הצללים של נתניהו שאף אחד לא ראה ולא מכיר, בפרונט של המהדורה ולצייר קווים לדמותו לפרטי פרטים. אולפן שישי יותר מתוחכמים מכולנו. כל צעד שלהם מחושב, אני בטוחה שעומדת פה אסטרטגיה גדולה יותר ממה שרואות עינינו.
אני חושדת שהכתבה אמש על דרמר נועדה כדי לחמם את היחסים בין נתניהו למקורבו, ובכדי לבחון את תגובת נתניהו כאשר יתבהר לו שאיש סודו הפך לפתע למוכר וידוע שזוכה בתקשורת לתארים של משכיל, אינטליגנטי וסימפטי בגלל צניעותו ובחירתו להישאר אנונימי.
נזכיר כי כך גם קרה עם שר הבטחון היוצא, יואב גלנט, שזכה לקיטונות של מחמאות מאולפן שישי, לצד תיאורים ושבחים שהאמריקאים סומכים רק עליו, עד כמה הוא שומר הסף היחיד שנותר מהממשלה ומהווה אלטרנטיבה טובה לימין חדש. כל אלו לא הוסיפו ליחסים של נתניהו וגלנט, שמהר מאד מצא את עצמו מחוץ למערכת. נראה כי דרמר הוא הדרמה הבאה, חדשות 12 ימשיכו לבחון האם הידידות בין השניים עלולה להיסדק בעקבות הפרסומים.
דדי שמחי נותר לבד במערכה
באולפן שישי עלתה גם (איך לא?) הפרשה הסוערת של השבוע - החשדות נגד מקרוביו של נתניהו בלשכה בפרשת זיוף המסמכים והפרוטוקולים. דדי שמחי טען כי המזכיר הצבאי, אבי גיל, טעה והיה צריך לגשת תחילה לראש הממשלה ולעדכן אותו בתקלות ובחשדות לפני שפנה ליועמ"שית.
אלא שעד מהרה הוא זכה, ויש לומר בצדק לאור הטיעון המנותק שלו ברמה המשפטית, במתקפה חסרת תקדים מכל הפאנליסטים על כך שהעז להביע את דעתו. פלג ודנה וייס מיהרו להביך את שמחי בשידור ושאלו, "רצית שהוא יגש לעדכן את המלך ולא ידאג לממלכה? אתה מצפה שהוא ישבש חקירה ויחשוף בפני מי שאולי חשוד בעבירה שבוצעה? איפה השכל הישר שלך?"
אל פלג וויס הצטרפו גם ישראל זיו וניר דבורי ששיבחו את אבי גיל כאחד הקצינים הכי ישרים וערכיים כמו סרגל, שראה חשדות שלא מותירות לו ברירה אלא לפנות ליועמ"שית ופעל בדיוק כמו שמצופה ממנו על פי החוק. דדי שמחי נותר לבד במערכה והשיב רכון ראש אני חולק עליכם.
עד כמה שאני לא מסכימה עם שמחי, אי אפשר היה להתעלם מחוסר האיזון המשווע שהורגש באולפן אמש ומנסיונות סתימת הפיות. הפאנל היה צריך לכבד את דעותיו ולתת לו להשמיע אותן, גם אם אינן הגיוניות או עולות בקנה אחד עם הליך משפטי. זכותו של שמחי לפעול אחרת ולחשוב אחרת. אילו הוא היה קצין בתפקיד המזכיר הצבאי של הממשלה, והיה מגלה שהתבצעה עבירה.
יחד עם זאת בדבר אחד הסכמתי עם דדי שמחי. הוויכוח של הפאנליסטים בעניין הפרוטוקולים ומתי ואיך נלקחו, והאם צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, שינה בפרוטוקול את השעה ל-6 וחמישה או 6 ושתי שניות או שלוש שניות וחצי - זו טחינת מים מיותרת. מלבד הצורך למלא בתוכן עוד משבצת של חדשות, ובעיקר שאחרי כל הוויכוח הארוך והמתיש הזה, עד עכשיו לא הבנו מה המזימה האמיתית מאחורי המהלך הזה, "מעשה של טמטום" סיכם גיא פלג והדביק לצחי ברוורמן את התואר מטומטם.
"אנחנו באמצע מלחמה תראו במה אנחנו מתעסקים, כן צילם לא צילם אותו, תראו במה אנחנו מתעסקים" העלה שמחי נקודה מעניינת.
אלא שגם במקרה הזה הוא חטף מכל עבר - דנה וייס תקפה אותו "שנייה שנייה אנחנו מתעסקים? אנחנו שינינו את הפרוטוקול?".
ואם כל זה לא הספיק הגיעה המכה הכואבת הבאה שהציגה את שמחי כמי שלא נשמע לחוק. שמחי טען שצריכה לקום וועדת חקירה, אבל עם בחירה של אנשים שמוסכמים על כל הצדדים, טיעון שאפשר להבין אותו לאור החששות של נתניהו מהטייה פוליטית של שופטי עליון. גיא פלג מיהר לבייש את שמחי, שלא מעורה בפרטי החוק - "יש חוק וועדות חקירה ממלכתי, אתה מציע לבטל את החוק?".
ואני תוהה ביני לבין עצמי איזו סיבה יש לשמחי להמשיך להגיע לאולפן שישי. הוא נשאר לגמרי לבד במערכה. גם כשהוא רוצה להביע את דעותיו ששונות מדעת הרוב באולפן, כל הפאנל יוצא במתקפה נגדו, שמגיעה לעיתים עד כדי הגחכה שלו. ייאמר לזכותו של שמחי שיש לו ביצים של שור, אני במקומו לא הייתי מתייצבת שם יותר.
גדעון סער שוב על הגרדום ולגמרי בזכות
כמו כן עלתה הפרשה החדשה של גדעון סער, ששוב מציגה כי אמינות ויושרה הן ממנו והלאה. גדעון סער חתם על מסמך של הקואליציה לדרוש מהיועמשי"ת לא להוציא את נתניהו לנבצרות, כל זה קורה אחרי שסער בכבודו ובעצמו רצה בזמנו להגיש הצעת חוק שאוסרת למי שיש נגדו כתבי אישום להגיש מועמדות לראשות הממשלה.
אני בעיקר סקרנית, מה חושבת רעייתו על זגזוגיו של בעלה, שמכר בגרוש את כל ערכיו ואומר דבר אחד ועושה דבר אחר, והכל למען תאוות שלטון ומשרת שר בממשלה, שבעבר הוא תיעב, והיא תיעבה אותו בחזרה. שלא לדבר על תוצאות הסקר האחרון, שמראות שכניסתו לממשלה לא רק שלא העלתה את מספר המנדטים של הליכוד, אלא רק הורידה אותם.
