יגאל מוסקו ראיין בחדשות 12 את נשות המחאה השקטה שלא זוכה לבמה, מחאת נשים של הציונות הדתית, שרותחות מזעם על סרבנותם של החרדים להתגייס, ועוד יותר רותחות על שבחרו במפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ', שלא עושה דבר על מנת לשנות את המצב.
סמוטריץ' ששולח את תומכיו להילחם ורבים מהם שילמו בחייהם מאז פרצה המלחמה, אבל מאידך מעדיף פוליטיקה זולה על חשבון חיי מצביעיו ומצביע בעד אי שוויון בנטל ובעד חוק השתמטות של החרדים.
יגאל מסוקו מגיע נקי, בלי אג'נדה פוליטית נסתרת בהגשת הכתבה, כזכור אחרי שטען שנים לכיבוש הציוני בשבעה באקוטובר הוא התפכח וטען כי הוא חש בוז וסלידה כלפי הפלסטינים שאחרי 100 שנות סכסוך ההישג הכי גדול שלהם זה פשע נגד האנושות: "הצלחתם להכאיב לנו מאוד, ואנחנו נזכור את פשעיכם עוד דורות קדימה. מקווה שאתם מרוצים". כך כתב.
אמש הגיש מוסקו כתבה חשובה מאין כמותה, כי המחאה הפעם כנגד השתמטות, לא מגיעה מצד הציבור החילוני המשרת, אלא מתוך אותו מגזר דתי שקשר את גורלו בגורל החרדים והצביע עבורם ועבור הציונות הדתית.
מדובר בנשים מגוש עציון שהקימו את תנועת "שותפות לשירות", ובמהלך הימים הצטרפו אליהן עוד ועוד נשים מכל רחבי הארץ. נשים שיצאו להיאבק בכל כוחן ומאודן בתופעת ההשתמטות והן חוזרות ומפגינות, לא במחאת קפלן שזוכה מדי שבוע לכותרות, אלא בגשר המפריד בין "קוקה קולה" לבני ברק. זו מחאה שקטה שלא זוכה לסיקור ראוי.
למה דווקא נשים? שואל מוסקו, ואחת מהן משיבה: כי הבעלים שלנו אינם, הם מגויסים. מפגינה אחרת מספרת שארבעת בניה מגויסים ומשרתים בעזה ובלבנון, והיא כבר לא ישנה בלילות במשך שנה מרוב דאגה. אחד מבניה אף הגיע מארצות הברית והצטרף לפלוגה שלו בלבנון מבלי שנקרא לעשות כן.
גם גברים הצטרפו למפגינות ואחד מהם, סמוק פנים מהכעס האצור בו, זועק מדם ליבו: "הטענה שלי לראשי 'בני עקיבא' לראשי הישיבות והאולפנה: הוציאו אותם לרחובות, לא יכולים לעשות לנו כאלה דברים. אני אח שכול, עם שלושה בנים ביחידות קרביות, זה טירוף, אני בוגר תלמוד תורה, לא יכולים לנצל אותנו, הם מנצלים את היהדות, את הציונות".
גבר אחר מאתגר את אחד החרדים שנקרה למקום ומזכיר לו שגם הרמב"ם ראה בתופעה של יהודים שלא מתגייסים בזמן מלחמה, כמי שמחללים את השם, ואפילו משה רבנו אמר: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"? אותו חרדי מצפצף על דברי המפגין וממשיך בדרכו. ספק אם הוא בכלל מכיר את אותו פסוק של משה רבנו למרות שהוא יושב רכון על דפי תורה יומם וליל. או שמכיר, אך נוח ובטוח יותר להסתיר עם השטריימל את הפנים ואת האוזניים ולא לראות ולא לשמוע את הדי המלחמה ולא להיות חלק ממנה, כי יש פראיירים אחרים שעושים את העבודה במקומם.
ומנגד, על רקע המחאה של נשות המילואים הדתיות, נשמעים קולות החרדים שצועקים: "נמות ולא נתגייס", ואי אפשר שלא להתריס כנגדם, בינתיים, מי שמת הם אחינו החילוניים וגם חובשי הכיפה מהציונות הדתית, במספרים עצומים ובגילאים כל כך צעירים שהחלב עוד לא יבש על שפתותיהם. תתביישו לכם.
אחת מאותן נשים, רופאה במקצועה בבני ברק, נושאת שלט עליו כתוב: "פטורתם אומנותם". נראה שהיא הדוברת של הקבוצה והכי מיליטנטית מבניהן. בפנייתה לציבור החרדי היא שואלת, עד כמה הם יכולים להיות מנותקים מאנשים ש"מגנים עליהם בגופם ובנפשם?". היא גם חותמת את הכתבה באמירה נוקבת ש"אני לא יכולה יותר, אי אפשר להמשיך ולמצוץ את דמנו, תרתי משמע, הן בכסף והן בדמים אמיתיים ושאנחנו נמשיך ונגיד: הכל בסדר, אנחנו נמשיך לשאת בעול".
הרי שהציבור שתמך בציונות הדתית של סמוטריץ', שילם במלחמה הזאת מחירים כבדים. אולם הנשים מבטיחות פה אחד שלא עוד, ושאם סמוטריץ' שבו הם רואים בוגד שפועל בניגוד להשקפת עולמן הציונית, ימשיך ביחד עם שאר חברי הליכוד, לתמוך באותה השתמטות, הן מצידן לא יתנו לו יותר את קולן.
הוסיפו לכך, את העובדה שסמוטריץ' ממילא לא עובר את אחוז החסימה בסקרים, אז מצבו הפוליטי בכי רע. אני חושדת שזו אחת הסיבות שלאחרונה עיניו מתלחלחות והוא כמעט פורץ בבכי, בגין סבלן של משפחות החטופים באחד מישובי הדרום, בהם טרח סוף סוף לבקר לאחרונה. לרגע חשבנו שהוא עבר איזושהיא מטמורפוזה, אבל מהר מאד חזר למשרדו אחרי שהזיל כמה דמעות וניקה את מצפונו, ועולם כמנהגו נוהג, הכלכלה בדמיונו הפרוע ממשיכה לפרוח ולשגשג יותר אפילו עכשיו, בעיתות מלחמה.
אז תסלחנה לי אותן נשים אמיצות של תנועת "שותפות לשירות" שבתמימותן חושבות שאם הן לא יבחרו בו, הדבר יזיז לו כהוא זה. הוא ימשיך ויבגוד באמון שנתנו בו, כי בחלומות הכי ורודים שלו, הוא לא דמיין שהוא אי פעם יישא בתפקיד כל כך רם, עם רזומה נטול כל ניסיון בתחום האוצר, עליו הוא אמון.