מי לא רוצה למצוא את אהבת חייו, להתחתן ולהקים משפחה קטנה? הכמיהה לאהבה, לקרבה ולילד יכולה כמעט להרוג אנשים שמרגישים בודדים, או נשים שהשעון הביולוגי שלהן מתקתק. הכמיהה הזאת היא הכוח שמניע את מפיקת החתונות, דסי טולדנו, בת 36, ללא ילדים, לנסות להביא ילדים לא משנה מה. ניחשתם נכון, הקומדיה הרומנטית החדשה של קשת 12, ״בקרוב אצלי״, מגישה לנו קלישאות מבדחות על רווקות מאוחרת.
נדמה שהסדרה שנוצרה על ידי אורי גרוס, יואב צפיר, תמר מרום ותמרה סלם ובוימה על ידי איתן צור, נכתבה למידותיה של הכוכבת הראשית, עדי חבשוש, שניצחה ב״רוקדים עם כוכבים״ ויכולה להשוויץ לנו בתנועות הריקוד שלה בעוד פורמט. גם כאן, כמו תמיד, חבשוש חוגגת את עצמה ומגלמת בחורה ממוצא מזרחי עם בטחון עצמי, קסם אישי ונקודות רגישות. רק שהפעם הכוכבת נאלצת לעבור מחסום רגשי אמיתי ולגלם את עצמה כפי שהיא באמת - בת 36 לחוצת חתונה.
מול לחוצת החתונה נמצאים בן הזוג (לשעבר), האמן הנרקסיסט שלא רואה אף אחד מלבד עצמו - יוראי, שמגולם על ידי השחקן והקומיקאי תמיר בר והאמא הנובורישית שמגולמת על ידי אורנה בנאי. אבל אחרי שברון הלב של דסי וכישופים של עדות המזרח, אנחנו מוצאים את עצמנו פתאום עם מספר גברים שמעוניינים בלחוצת החתונה שלנו.
בתפקיד הנמסיס שירה נאור, שיכולה להיות נמסיס של כל בחורה עם פרצוף כמו שלה. בתפקיד המחזרים תומר קאפון ואושרי כהן ובתפקיד המחזר עם ניחוח אירופאי יש לנו את רוני הרמן, שחקן אוסטרי-יהודי שככל הנראה ליהקו במיוחד בשביל עלילת הצד הזאת.
כן, אם העלילה תתפתח כמו שהתפתחה עד כה, הקומדיה הרומנטית יכולה להיות להיט מיינסטרים ובינוניות של קשת 12. יש לה שחקנים מעולים, בדיחות טובות ועלילה לא מתאמצת שכל אחת ששטפו לה את המוח על כך שהיא חייבת ללדת לפני גיל 30 יכולה להזדהות איתה. אבל האם בכלל אנחנו ערים ללחץ החתונה שקיים סביבנו במדינת ישראל? על מה שנשים סביבנו עוברות באמת? על התחושה שאם את לא אמא לילדים, אז את לא באמת שווה כלום ומתי כבר תורך?
פרצופו של הטלוויזיה הוא לא יותר מהשתקפות הפרצוף שלנו כעם. עם שמעודד ילודה ונמצא בתקופת ״בייבי בום״ מתמשכת מאז תחילת המלחמה. כולם מסביבנו מתארסים, מתחתנים, מביאים ילד ראשון או שני, ולא יודעים שהשלב הבא במעגל הזה לשליש מהזוגות הוא גירושים.
אם אתם מהסוג המאושר ותחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, בלי לשנוא אחד את השני ובלי להיות אומללים - כנראה שלא התחתנתם והבאתם ילדים כי אתם ״חייבים״ וכי ״אמא חופרת כבר״, אלא כי אתם רוצים בלב שלם לגדל ילד מאושר במשפחה מאושרת. תתחתנו, תעשו ילדים, אבל אל תנסו לדחוף לנו קומדיה שאמורה להגחיך את הבעיות שאנחנו אמורים לדבר עליהן.